פרק 16

311 21 17
                                    

'ניקיתי אותו ונתתי לו נשיקה על האף.
ואז הוא נתן לי נשיקה בשפתיים שנמשכה משהו כמו דקה, אבל לצערנו בני אדם - אפילו חצויים צריכים אוויר...'

נ.מ- פרסי

סופסוף! סופסוף משחררים אותי מהמרפאה הזאת!!!
אמרתי להם שעברתי יותר גרוע...
אבל לאף אחד לא אכפת.

את האמת שבשביל לזרז את ההחלמה אנבת' הביאה לי קצת נקטר ואמרוסיה...
בכל זאת! אם היא לא הייתה עושה את זה הייתי יכול להשאר במרפאה שבועותתתתת
ואנחנו חייבים להביא עוד מידע למחנה!
מספיק התעכבנו בגלל הברק המטופש הזה!
עכשיו חייבים לעשות הכל מהר יותר אין זמן...

"קדימה מוח אצה, בוא נתפצל כדי שיהיה לנו יותר זמן ונתחיל לחפש.
תזכור! כל דבר שקשור לאוכלי המוות ולוולדמורט הזה וחולשות שלהם.
אז תתחיל אתה מאגף שמאל ואני אלך מימין כל ספר שאתה חושב שיהיה משהו עליהם תקח ונלך לקרוא ביחד" אמרה לי אנבת' ביוונית עתיקה כדי שלא יצוטטו...

הנהנתי לה לאישור

אין לי כחחחחח לחפש כלום! אני רוצה ללכת למיטה ולישון.... אני שונא ספרים:(((

אבל לא היה לי ברירה! המחנה בהתקפות והוא הבית השני שלי!
אסור שיקרה לו כלום!!!

אז מבלי קיטורים מיותרים (סתם צוחק הולך להיות עוד הרבה מאוד קיטורים;))
התחלתי לחפש ספרים,
מה שלא ממש עזר לעיניים הדיסלקטיות שלי....
יהיה כיף! לפחות א. צהריים אחרי זה! באלי פיצה!

אחרי שעה של חיפושים (שהרגישו כמו נ-צ-ח מיותר לציין) אנבת' החליטה שעדיף שנפסיק להיום.

"כמה ספרים אספת??" שאלה כשנפגשנו כדי לעשות "ספירת מלאי"

הראתי לה את 5 הספרים שחשבתי שיהיה בהם משהו.

"וואו זה מעולה כל הכבוד מוח אצה" היא אמרה לי בחיוך גאה.

חייכתי אליה ואמרתי לה בגיחוך "נו קדימה, כמה את אספת? לא פחות מ10 אני בטוח"

היא גילגלה אליי עיניים אבל צחקה
"אתה מכיר אותי כלכך טוב"
והראתה לי 12 ספרים פחות או יותר.

נאנחתי.
"אנחנו אמורים לקרוא את כל זה?! חכמולוגיתתתת" התלוננתי לה....

"אויש תנוח פרס אנחנו נצליח אתה תראה! ואנחנו נציל את המחנה!♡"

[ה.כ- כשה נטוי הם מדברים ביוונית עתיקה....]

"טובטוב" עניתי ברטינה
ורכנתי לנשק אותה

היא חייכה והחזירה לי נשיקה.

"מספיק! אנחנו צריכים להתחיל או שלא יהיה ארוחת צהריים" אמרה בהזהרה

מיד נדרכתי.

והתחלנו....

נ.מ- הארי

"שמעתי שפרסי השתחרר מהמרפאה היום נכון מעולה? אבל עדיין נתנו לו ואנבת פטור מהשיעורים של היום" אמרה לנו הרמיוני בדרך למועדון אחרי שיעור שיקויים קשה.

סנייפ איך לא? התנכל אליי ב3 דרכים שונות!

אני רק רוצה לישוןןן
אבל יש לי מלא שיעורי בית שהפרופסורים נתנו עד מחר!!

"מגניב, מה זה אמור לעניין הרמ?" ענה/שאל רון

"סתם..." ענתה

אחרי הליכה של 10 דקות בערך הגענו למועדון.
פרסי או אנבת לא היו שם.
מוזר... הרמיוני אמרה שנתנו להם חופש אז איך הם לא פה? איפה הם כבר יכולים להיות?

הרמיוני כקוראת את הבעות פניי ענתה לי "הם בספרייה, אנבת אמרה לי שהם רוצים לחפש קצת על אודות הוגוורטס"

"למה שמישהו ירצה?! זה משעמםםם" התלונן רון

"תתפלא יש אנשים איכותיים רונלד"

וככה הם התחילו להתווכח כמו תמיד.

"או שתסתמי או שתתנשקו כבררר" אמרתי להם מבלי ברירה וזה כבר השתיק אותם.

ומשם...
כנראה שנרדמתי כי קמתי מסיוט על סדריק
למה??
למה עכשיו?!
'זה לא הסתיים???' חשבתי
תוך כדי שנזכרתי בחלום....

החלטתי למאת מעצמי קצת ובחנתי מסביבי וראיתי שאני עדיין בחדר המועדון
ורון והרמיוני עובדים על ש.ב כנראה...

"היי הארי התעוררת! מעולה בדיוק בזמן לאוכלללל" אמר לי בהתרגשות רון וגרר אותי ואת הרמיוני לאולם אוכל.

נכנסנו לאולם והתיישבנו בגריפינדור.
משם היה די רגיל אוכל דיבורים...
באיזשהו שלב פרסי ואנבת נכנסו גם והתיישבו קרוב אלינו.

היו מלא התלחששויות סבבי שחשבו שאני לא שומע אבל שמעתי...

'הוא באמת ראה את סדריק מת?'
'הוא אומר שאין לומר את שמו חזר... איזה הזוי הא?!'
'הוא היה בשימוע במשרד הקוסמים מעניין מה הוא עשה'
ועוד....

אוך שאנשים יתבגרו!

היה נראה שפרסי שמע הכל והוא הסתכל עליי במה זה? רחמים זה לא.
מעולה אני לא רוצה שירחמו עליי!
זה נראה כמו אהדה, הבנה ועוד רגשות מעורבים במבט אחד...

שרק גרמו לי לשאלה הבא ששאלתי כלכך הרבה בזמן האחרון....

-מי אתה פרסאוס ג'קסון?!-

____________________________________________

היי אנשים:)
לא כתבתי מלא זמן אני יודעת....
וגם עכשיו פרק קצרצר

מצטערת♡♡
פשוט קרו הרבה דברים בחודש האחרון לטובה ולרעה וזה כולל החזרה ללימודים
ואני לא במצב וואו כרגע..

סווו

אני מבטיחה ~להשתדל~ לכתוב פרקים בתדירות גבוהה יותר...

ותכתבו איך ההתחלה של הלימודים!
איכס... מבינה אותכם לימודים זה איכס!!!
אבל בכל זאת.

לאב אותכם אנשימים תודה אם אתם עדיין קוראים
❤❤❤

נתראה בפרק הבא...💚💙💚💙💚💙💚💙

כשחצוי וקוסם נפגשים?!- מוקפאWhere stories live. Discover now