יואב יוסיפוב שירים

הגבירה

מאין תבוא הגבירה
ואין איש אשר יכירה
לבדה אט בלב השדרה
פוסעת במלוא הדרה
 
מקטורן קטיפה לכסותה
וציפורן בדש שמלתה
אודם נוצץ לשפתיה
וסומק בוהק ללחייה
 
מקלעת לה בשערה
מטפחת לה סביב צווארה
מור ולבונה ניחוחה
עיניה יביטו נכוחה
 
ממלמלת לה חרש תפילה
ועצב עמוק בקולה
ולנגד שקיעה אדומה
באופק הרחק נעלמה