נקודת מבט ירדן:
היה שקט מביך
אני הייתי עייפה ואחרי כמה דקות נרדמתי
"הלו הלו את מזילה ריר על הריפוד שלי"אריאל אמר והזיז אותי קצת
"דיי נו תן לישון"אמרתי
"אני צריך לנהוג עכשיו עוד שלוש שעות וכל עוד אני ער גם את"
אני לא סובלת אותו למה הוא חייב להיות פאקינג כזה מגעיל
אחרי כמה דקות החלטתי להיות קצת בטלפון פתחתי אותו וגללתי קצת באינסטגרם
ואז קפצה לי שיחה נכנסת על המסך מחברה שלי בר
עניתי
"ירדן"
"ירדן"
עניתי לה
"מהההה"
"רוני עכשיו סיפרה לי שתומר שמע מנבו שגיל היה בשרותים והוא שמע שיהונתן דיבר עלייך"כן בר ממש רכלנית אבל היא חברה שלי אז זה לא ממש משנה לי
"או מי גדדד"
"את יודעת מה הוא אמר????"
"לא ממש אני ינסה להבין מחר אבל או מי גדדד"
"דייי אני מתה דווקא שאני פאקינג עוזבתת"
"אה כן נכון"בר אמרה ונשמע עצובה
"בובי אני לא רוצה שתהיי עצובה אנחנו נמשיך לדבר מלא מבטיחה לך"
"כן אני יודעת דודי אני חייבת לנתק נדבר יפה שלי"
"בייי לב שלי״
"דבר ראשון למה את מקללת דבר שני למי לעזעזל את קוראת בובי ולב שלי"אני פתאום שומעת את אריאל והוא נשמע כועס מאוד,פאק איזה פדיחות
"למה לעזעזל אכפת לך ורק שתדע שאני יקלל כמה שאני רוצה"
"תתנפל על חברה שלך לא עליי"
"איזה חברה בראש המזוין שלך"
"על תשקר לי ראיתי את הצרור מפתחות שלך"מלמלתי
"ברגע שהיה לי חברה כנראה שנדפק לי השכל"
"אז למה רשום לך על הצרור מפתחות אני תמיד אוהב אותך g?"
"ומי זאת g" שאלתי וגילגלתי עיינים
הוא שתק למשך כמה דקות
"על תזבל לי בראש כנראה שאם אתה לא אומר לי היא לא כזאת חשובה לך אז למה היא על הצרור מפתחות שלך"
הוא עצר את המכונית בהפתעה ונשמע רעש חריקה של הגלגלים
"עם עוד פעם תגידי עלייה משהו אני ישבור לך כל עצם בגוף"הוא צעק
הפסקתי לדבר ידעתי שהוא אוהב אותה אז עם זאת לא חברה שלו כנראה שהיא אקסית שהוא עדיין לא התגבר עלייהעבר חצי שעה בערך של שקט
וראיתי שהוא עוצר בתחנת דלק
"אני יוצא לתדלק"הוא אמר בקול הקר הרגיל שלו
טוב אם כבר עצרנו אני ילך לחנות לקנות שתייה
"אמ...אני הולכת לקנות משהו לשתות אתה רוצה משהו?"שאלתי מהססת
"קחי"הוא הושיט לי שטר של חמישים
"לא לא זה בסדר"
"ממש לא שאלתי אני לא נותן לך לשלם"
"אני לא לוקחת ממך כסף"
"קחי את זה ותביאי לי בירה"
" לא ימכרו לי בירה אני אני לא בת 18 ולדעתי גם אתה לא"אמרתי בזמן שאני מחזירה לו את השטר
"אני בן 18 לידיעתך אז כן ימכרו לי תיכנסי לשם קחי את הכסף ואני יסיים לתלק ויגיע להראות תעודת זהות"הוא אמר והבנתי שאין טעם להתווכח אז הנהנתי וצעדתי לכיון החנות
נכנסתי לחנות והלכתי לכיון השתייה לקחתי זירו לעצמי ובירה שאריאל רצה את האמת שרציתי לקחת שוקולד אבל לא היה לי נעים כי זה לא הכסף שלי,החנות הייתה ריקה לגמרי חוץ מהקופאי שנעץ בי מבטים כמו משוגע לא התייחסתי יותר מידי,הגעתי לקופה ואחרי כמה שניות שהקופאי נעץ לי מבטים בחזה הוא שאל
"אז מה בובה כזאת עושה במקום כזה" בזמן שמעביר את הזירו והבירה בקופה
"קח"אמרתי והושטתי לו את השטר של החמישים
לא מתייחסת למה שאמר לפני כמה שניות
"אני צריך לראות תעודה מזהה בובה"
"אין עליי"
"אז יש מישהו שיכול להראות לי תעודה מזהה?" סביבתי את הראש לכיון החלון כדי לראות איפה אריאל
"עוד ר..."עצרתי הוא החזיק אותי בלסת חזק ולא ידעתי איך להגיב פשוט קפאתי
הוא לקח את היד השנייה שלו ומהצוואר שלי התחיל לרדת לכיון החזה שלי והתחלתי לבכות כי לא ידעתי מה קורה ונלחצתי
"אם תרד עם היד אפילו עוד טיפה כבר לא תהיה לך יד"
קול מאחוריי אמר וזיהיתי ישר של מי הקול
'אריאל'
הבן אדם מיד הזיז את הידיים שלו ממני ושאל
"אה אה ...יש לך תעודה מזהה?"הוא גימגם ושאל את אריאל שעמד לידי ,הקופאי נראה כמו גמד לידו
מה שהיה מוזר כי הוא היה נראה בערך מטר שמונים,אבל זה לא השתווה לגובה של אריאל
שאני מאמינה שלפחות מטר 90 ושהוא עמד לידי בכלל הייתי נראת כמו ילדה קטנה
לא יכולתי להישאר שם עוד פשוט רצתי בדמעות לכיוון המכונית ניסיתי לפתוח אותה והבנתי שהשלט אצל אריאל,
עמדתי עם הגב לכיון המכונית ולא יכולתי יותר נשבר לי מהיום הזה נפלתי לריצפה שהגב שלי על המכונית הברכיים שלי מקופלות והיידים על הפנים ובכיתי ולא יכולתי להפסיק
אחרי כמה רגעים שמעתי צעדים
"קומי"אריאל אמר הרמתי את הראש וראיתי אותו עומד שם עם בירה פחית זירו וחבילת שוקולד
"אני לא רוצה לחזור על עצמי קומי"
העברתי את המבט שלי לריצפה ועצמתי עיינים הנהנתי לשלילה
הדמעות עדיין ירדו למרות שניסיתי להפסיק לבכות זה לא עבד
פתאום הרגשתי ידיים גדולות מרימות אותי והבנתי שאריאל מרים אותי
"תוריד אותי ברגע זה"צעקתי עדיין עם עיינים סגורות
אני מרגישה ממש כבדה והוא בטח הבין את זה שאני ממש כבדה ברגע שהוא הרים אותי,לא הייתי רזה כמו כל הבחורות שהוא בטח היה איתן ובטח הייתי הרבה יותר מכוערת מהן לא סבלתי מה שראיתי שהסתכלתי על עצמי במראה,הוא בטח יוצא רק עם בלונדיניות עם עיינים כחולות ואני בדיוק ההפך יש לי שיער חום ועיניים חומות רגע למה בכלל אכפת לי עם מי הוא יוצא הוא הולך להיות פאקינג אח חורג שלי.
הייתי ככה שרגליים שלי סביב המותניים שלו הידיים שלי סביב העורף שלו והוא מחזיק אותי קצת מעל התחת וממש פחדתי שירד עם הידיים אבל אני לא יודעת למה הרגשתי שאני בוטחת בו,
פתחתי את העיניים והבנתי שאנחנו קרובים יותר מידי קרובים השפתיים שלנו עוד רגע נוגעות זזתי באי נוחות כי זה לא מצב אידיאלי להיות בו עם הכמעט אח חורג שלך...אבל לאומת זאת עם אריאל לא היה אח חורג שלי המצב היה מושלם
YOU ARE READING
אחים מתוסבכים
Romanceהיא בטוחה שהיא פשוט עוברת לגור עם הארוס של אמא שלה ו'הבת' שלו ... חבל שהיא לא יודעת שהמעבר הזה לא כך כך פשוט