Love is a dangerous game

פרק 9- אין לי רעיון לשם

מיה
קמתי באי רצון לבית הספר
רציתי להישאר כל היום במיטה להיות בטלפון ולקרוא ספר
השעה הייתה 7:03
אז היה זמן, התחלתי להתאפר ובחרתי ללבוש ג'ינס שחור רחב וחולצה בצבע תכלת
השעה הייתה 8:00
שמתי גרביים ונעליים מהר
והלכתי לצחצח שיניים
ארזתי לעצמי אוכל
בזמן שנשאר גללתי בטלפון
כעבור כמה דקות ראיתי שנשלחה הודעה מהמנהלת
כשפתחתי אותה היה כתוב
בוקר טוב תלמידים
עקב שיפוצים הקפיטריה לא נפתחה בתחילת השנה כמו תמיד
היום אני שמחה להכריז שהקפיטריה חזרה לפעולה אנחנו מתנצלים שחיכיתם.
ושעבר הרבה זמן
יום טוב
מיקי המנהלת
כל כך הרבה זמן? עבר שבוע
בחטיבה שלי בישראל רק אחרי שנה וחצי בבית הספר סוף סוף נפתח הקפיטריה
לקחתי אוכל בכל מקרה עם האוכל בקפטריה יהיה מגעיל
ויצאתי

הגעתי לבית הספר 5 דקות יותר מוקדם
כדי לדבר עם מורה על משימה.
בדרך ראיתי את אמה מדברת עם אותה מורה
כשסיימו
אני דיברתי עם המורה על המשימה כי היה משהו שלא הבנתי
"אז צריך לעשות בעצם קיצור של כל הסיפור?" שאלתי
"כן, תדגישי את הדברים החשובים
אל תתיחסי לדברים כמו מתי ניצחה בתחרות
חשוב מה היא עשתה שם, הבנת?"
"כן תודה" חייכתי אליה והלכתי
"גם את שאלת על העבודה?" שאלה אמה
"כן פשוט היא לא ממש הבהירה מה צריך להעתיק" עניתי
"כן אני הייתי בטוחה שצריך להעתיק את כל סיפור חייה" אמרה לי "אני שמחה שלא זה היה לוקח הרבה זמן. אגב שמעת על זה שפתחו את הקפיטריה?"
"שמעתי זה מוזר שהמנהלת התנצלה"
"זה בגלל שהורים כעסו שהיא לא נפתחה"
"מה את רצינית? הם יכולים להכין להם אוכל פשוט"
"מיה זה בית ספר של עשירים זה ממש מזל שאנחנו פה. אמא שלי סיפרה שהורים איימו להפסיק לממן את בית הספר כי ילדים התלוננו שהם רעבים"
"איזה בולשיט הם צריכים להתבגר" אמרתי בגלגול עיניים
ובדיוק נשמע צלצול
אז הלכנו לכיתות שלנו
אני מניחה שזה באמת קצת מזל שאנחנו פה
השתחררתי מהצבא וגם סבא שלי הפעיל קשרים ונכנסתי לפה
אמה קיבלה מילגה כי היא ממש חכמה
אלכס בה ממשפחה טובה
לא עשירים בטירוף אבל החיים שלהם מסודרים
(אני יודעת שזה לא ממש הגיוני הגילים וזה שהם בבית הספר אבל הספר שלי היגיון שלי🙃 סתם זה פשוט היה הכרחי לעלילה)
היה לנו מתמטיקה
אז ניסיתי להתרכז וללמוד

מייקל
כשחזרתי הביתה בשעה מאוחרת כולי אדום אמא שלי דאגה אמרתי לה שהלכתי לים ושכחתי לשים קרם הגנה מה שלא היה שקר.
היא נראתה מבולבלת כי מלא זמן לא הלכתי לים סתם ככה
היא נתנה לי משחה ממש טובה שתעזור לי עם הכוויות
התקלחתי בטמפרטורה נמוכה כדי שלא ישרוף לי. עדיין שרף אבל אני רגיל לכאב אז לא אכפת לי
יצאתי מהמקלחת ויבשתי את השיער
הסכלתי על עצמי במראה עורי היה אדום
מעט. השיער השחור שלי היה רטוב ונפל על פני, עיניי הכחולות היו אדומות קצת מהמים המלוחים
שמתי את המגבת סביב מותני ויצאתי מחדר האמבטיה

לאחותי שנמצאת על המיטה שלי?
"מה את עושה פה?" שאלתי אותה
"אני כועסת אליך" היא אמרה
בשילוב ידיים ועיניים מחובצות
"למה את כועסת עליי?"
"הלכת לים בלעדי איך אתה מעז?"
"זה היה ספונטני מאוד" עניתי
"זה לא משנה. אני הייתי כל היום משועממת בבית, השומרים היה להם איזה משימה מטומטמת ולא יכלו לקחת אותי החוצה"
אמרה בכעס "לא הוגן שאתה יכול לצאת בלי שומרים"
"אני יוצא בלי שומרים כי אני יודע איך לירות ולהגן על עצמי" היא פתחה את הפה להתווכח אבל כבר התחלתי לדבר
"זה לא חשוב עכשיו אני עייף צאי לי מהחדר כדי שאוכל להתלבש"
היא יצאה בלי להגיד מילה
התלבשתי בבוקסר מכנס קצר ונכנסתי למיטה

מייקל קום
פתחתי את עיניי בבילבול
ראיתי שיער חום מתולתל מעליי
זיהיתי את מיה
רגע מה? מה היא עושה פה?
היא חייכה עליי חיוך מקסים וצחקה
היא נראת כמו פיה
יש בית ספר טיפשי קום
מה את עושה פה?
היא קיבצה את גבותיה
ישנתי אצלך מה אתה מופתע
הרגשתי ניעור חזק
וקמתי בבהלה
ראיתי את אליסון עומדת ליד המיטה שלי עם פיג'מה
"סוף סוף קמת אלוהים כמה פעמים צריך להגיד 'מייקל קום' בשביל שתקום?" היא אומרת באנחה ויוצאת מהחדר "אמא אמרה לי להעיר אותך" היא צועקת
שיפשפתי את עיניי בבילבול
זה היה חלום.
השאלה החשובה זה למה היא הייתה חלק ממנו?
התארגנתי מהר וירדתי למטה
גיליתי את מרקוס שם
"היי אחי" אמר
אוליי אני הקאפו שלו לעתיד אבל אני גם חבר שלו
"היי מה אתה עושה פה?"
"הקאפו קרא לאבא שלי ובאתי איתו" ענה
"אוקיי" זה היה חצי שאלה חצי תשובה
אני מרגיש שבזמן האחרון אבא שלי מתעלם ממני
שהוא לא מספר לי מה קורה
אני חלק חשוב במאפיה, הייתה לי הרגשה טובה שהוא לא מספר לי הכל
לא התכוונתי לשתוק
אני אהיה קאפו מאז גיל 3 אמרו לי שלזה נועדתי לא אוותר על התפקיד
"הכל טוב?" שאל בן שצץ פתאום
"אמממ כן סתם שקעתי במחשבות"
"אוקיי רק שתדע שיש לך עוד שעה להגיע לבית הספר, בהתחשב בתנועה וכמה זמן יקח לך לצאת כדי לך להתחיל לאכול ארוחת בוקר או שלא תספיק" אמר והלך

בן אוטיסט בתפקוד גבוהה הוא חכם מאוד
ויודע עובדות מוזרות
המאפיה לא הייתה שמחה
הגברים אמורים להיות חזקים
תמיד לועגים לו ואני תמיד מגן עליו
עם הם היום מנסים הם היו מכירים אותו
הם לא מסוגלים לראות משהו חוץ ממוגבלות שלו
בגלל זה הוא שקט ומנסה להימנע מדברים חברתיים

הגעתי לבית הספר עם מרקוס
ובדרך ראינו את ליאו ודייגו שבאו לכיוונינו
"מה נשמע אחי?" שאל דייגו
"הכל טוב" השבתי
"זה למה אתה נראה כמו עגבניה?" שאל ליאו בציניות
גילגלתי עיניים "נשרפתי בשמש לא ביג דיל"
מרקוס היה שקט כרגיל
"מה יש עכשיו?" שאל דייגו
"היסטוריה" ענה מרקוס
"האאאא היסטוריה על הבוקר זה כמו זין בבריכה של פירנות" אמר ליאו
"איכס ברצינות עכשיו אני יחשוב על זה"
אמר מרקוס בדיוק נשמע הצלצול

950 מילים
נהנתם? צחקתם?
אני כותבת את זה עכשיו כשהחתולה שלי מתכרבלת ליידי
למי שיש חיה יודע ,הן חמודות ולא בא לך להזיז אותן למרות שהן מפריעות
בקיצור שיהיה לכם שבוע טוב
אני כנראה יפרסם את הפרק כשכבר אהיה בצפון
פרסום הפרק הבא יהיה כשהפרק יגיע ל4 כוכבים או איך שלא קוראים לזה