אפילו שכל הימים מתבלגנים והיומן מראה שיום שלישי כי כבר אחריי חצות, מבחינתי יום שני זה יום שני ופרק זה פרק והוא חייב להיות בידיים שלכם. אני לא סובלת את הפרקים הראשונים בספר הזה כי הסצנות הפרועות והטובות מגיעות מאוחר יותר אבל הם חשובים.
תהנו :)
~~~~
ג'וזף שוכב על רצפת הסלון. ידיו מאחורי ראשו ועיניו עצומות, הוא מחכה שאווה תיכנס בדלת הדירה, שאווה תתקשר אליו, שאווה - בקיצור הוא מחכה לאווה. אלכנסדרה עושה את בדיוק אותו הדבר בישיבה על שיש המטבח ובהייה בחלון הצר. היא תוהה על תגובתה של אווה שגילתה שהיא ישנה לצד שותפתה לדירה. אלכסנדרה לא יכלה לדבר על זה איתה כי אווה פשוט נעלמה. כשאלכסנדרה התעוררה, אווה לא הייתה שם. אלכסנדרה מתוחה וידייה מתהדקות על השיש.
אווה נכנסת לבית ומופתעת לראות את שני שותפיה קמים למולה, נעמדים מולה, כל אחד ודברו. אווה מחייכת. "כן?" היא פונה בכוונת תחילה אל אלכנסדרה המובכת.
"אממ בקשר להיום בבוקר." היא אומרת וג'וזף לידה מכווץ את מצחו, תוהה מה פספס.
"מה עם זה?"
"אני מתנצלת," לחייה מאדימות.
אווה מעבירה עיניה על הנערה המבוישת. "זה בסדר. מה איתך?" היא פונה את ג'וזף.
"כלום." הוא מושך בכתפיו, מהוהר לגבי המתח השורר בין השותפות שלו. אלכנסדרה לא נתפסה בעיניו כבחורה ביישנית או אחת כזו שתתנצל על שטות. מדוע אם כך היא כל כך חיכתה כדי לדבר עם אווה. "רציתי לדעת מתי נוסעים." הוא היה מתוח ושיחק בקצה החולצה שלו. הוא הבטיח לאלקה שיבקר בביפורט, היה חשוב לה שיבקר שם, הוא היה להוט כבר לנסוע.
"עוד מעט, אני פשוט ממש חייבת להתקלח." בגדייה של אווה מלוכלכים מהעבודה והיא חייבת התרעננות. היא תכננה לבלות לילה נוסף, ערה עד השעות הקטנות, בעיר הנמלים. היא מניחה את הטלפון שלה על המזרון ובועטת את נעלייה. לרגע קופאת במקומה, בוהה בהן ומכריחה עצמה להניח אותן אחת ליד השניה לצד המזרון. העניין חוזר גם כשהיא פושטת את בגדייה במקלחת ומגלגלת עיניים כשהיא נזכרת שעליה להניחם בסל שקנתה אמש לכביסה. מזל שאת הכביסה אלכסנדרה התנדבה לעשות, ידנית, כי מכונת כביסה עוד אין בדירה. אווה לא תשרוד עוד דקה אחת של סבל עקב ריח חד של חומר ניקוי.
אלכסנדרה נכנסת לחדרה, מתיישבת על המיטה המאולתרת שמצאה ליד הפח ביום בו נכנסו לדירה ונידבה את אחד מידידייה לסט להרים איתה לקומה השניה, מציינת לעצמה שהיא צריכה להשיג מזרון יוצאת משם והולכת אל הסלון. השותף - הנוצרי לשעבר יהודי - שלה חזר לשכב על הרצפה. רגליו שלובות ועיניו נראות שלוות בבהייתו בתקרה. אלכסנדרה בוחנת אותו קצת, את גופו הממוצע, המעט נשי בקימוריו. היא מתיישבת גם היא על הרצפה, גבה לקיר, היא בוהה בזה שלמולה בריקנות. דמותו של אלכסנדר שוב עולה בזיכרונה, הילד שבקושי הכירה, אבל גורם לה להתגעגע לחלומות המתוקים ולתכנונים הרציונליים הפרועים שלו. דמעות עולות בעינייה, ג'וזף לא רואה כי הוא בכלל לא מסתכל לכיוונה. בדיוק כשהיא מסתובבת אל המסדרון ומתכננת לחזור לחדרה היא שומעת את קולה של אווה מהמקלחת.
YOU ARE READING
ירח // 18+ // האנה בי קיי
Romanceשלושה זרים מרקעים דתיים ותרבותיים שונים מוצאים את עצמם מתחילים חיים חדשים בעיר זרה, מנסים לשחות במציאות שסוחפת אותם לכיוונים בלתי צפויים. ספר זה שעלילתו בנאלית לכאורה, מכיל תוכן בוטה, מיני מפורט ואף אלים, הספר מציף בעיות מוסר ודת ולפיכך האחריות על ה...
