פרק 4- ששת

246 6 0
                                    

סליחה אבל ברח לי לגמרי מהראש אתמול
צהל וכו....
תהנו מהפרק ~

"איך אתה חי כאן?" אווה מסתכלת סביב בפליאה ומעט גועל. היה זה חדר קטן אליו נכנסו מתוך הסמטאות הרבות אותן עברו עד כה. היא לא יודעת אם תצא משם בחיים, היא רוצה מאוד לסמוך על אודין.

אודין נשכב על ערימת מזרנים שיוצרים מיטה זוגית נמוכה. אחת מהבנות שהיו לידו על החוף נשכבת לצדו גם עכשיו. הסדין הלבן מלוכלך מעט ואווה תוהה לעצמה איך הבנות לא נגעלות לשכב עליו. נראה שהשניה דווקא כן נגעלת, כי היא בסך הכל עומדת בפתח הדלת הישנה ונשענת על המשקוף.

"חי." הוא ממלמל. "יש לי כל מה שאני צריך."

אווה נאנחת. "טוב, היה נחמד בים." היא מציינת. בגדייה לגופה כבר יבשו כמעט לגמרי. היא תכננה לעלות למועדון הקבוע בו ישבו היא ואודין לבדה, אחרי שהבינה שאודין לא אוהבת את חלקה העליון של העיר.

"קחי איתך את ריקה." הוא אומר ומניד בראשו לעבר הבחורה בדלת.

"ממתי אני הבייביסיטר של הזו-" היא החלה לשאול כשלפתע הרגישה ידיים עוטפות את מותניה. זו הייתה הבחורה העונה לשם ריקה. "אתה רוצה-" היא המשיכה את דבריה כשלפתע שפתייה של הבחורה נצמדו לצווארה. נשמתה נעתקה לרגע וצמרמורת קלה עברה בגבה.

"תהנו לכן." אודין קורץ ומסמן בידו לנערה להתקרב אליו. היא עוזבת את אווה לרגע ומתקרבת אל המיטה  אודין מתיישב ונושק למצחה. "תדאגי לה, היא חשובה." הוא לוחש באוזנה בעודו מביט בעינייה של אווה שמתגלגלות.

אחרי רבע שעה של הליכה רצופה בין הסמטאות, ריקה ואווה יוצאות אל אור פנסי הרחוב של הטיילת, השמש כבר שקעה. הנערה לובשת לגופה רק בגד שקוף ודק מעל לבגש הים. "קר לך?" אווה שואלת.

הנערה מחייכת, מופתעת מהאכפתיות של אווה כלפיה. "קצת."

"בואי לרכב, יש שם חימום." אווה אומרת ומתחילה לפסוע לכיוון המקום בו חנתה את הרכב שלה. הן נכנסות לרכב כעבור חמש דקות. אווה משלבת את ידייה ומוציאה את הטלפון שלה, מבררת מתי העבודה שלה מתחילה ביום המחרת ואז נשענת לאחור.

כעבור דקה היא מרגישה ידיים על חולצתה. היא פוקחת את עיניה בדיוק כשריקה מתיישבת על ברכייה. אווה מעקמת את אפה. "לא."

עינייה החומות הנוצצות של הנערה בוהות בה. שפתיה הורדרדות פשוקות. "למה לא?"

"את לא חייבת, אני לא אגיד לאודין, את משוחררת מבחינתי." היא מודיעה לה.

הנערה מצחקקת.  "אודין לא מכריח אותנו לעשות כלום. אנחנו חיות איתו, הוא קונה לנו אוכל ומגן עלינו, אנחנו אוהבות להיות איתו."

אווה בולעת את רוקה. "באמת?"

"בלעדיו היינו סתם זרוקות בסמטאות, היינו עלולות להיאנס." היא לוחשת.

ירח // 18+ // האנה בי קייWhere stories live. Discover now