יום העבודה נגמר, וכמו שמינהו אמר, הוא בהחלט חיכה לג׳יסונג שיסיים לחתום על מסמכים, ואז נסע ביחד איתו לבית שלו.
המכונית של מינהו יוקרתית, וגדולה.
זה לא הפתיע את ג׳יסונג...
ג׳יסונג היה כל כך חדור מטרה להרוס למינהו את החיים, הוא כבר שכח את הסיבה. ולא היה לו אכפת שהוא נוסע לבית של איש זר.
———————
השניים הגיעו לאחוזה ענקית, זה דווקא כן הפתיע את ג׳יסונג.
הוא היה בהלם מהגודל של המקום, ופתאום נזכר שהוא צריך לחזור לביתו ולא הבין מה הוא עושה שם.
״אל תפחד, אתה יכול להכנס, אני לא אעשה לך שום דבר.״
מינהו אמר בקול רציני אבל כשג׳יסונג הביט בו במבט מפוחד הוא צחקק ופתח על כתפו של ג׳יסונג.
מינהו מזג לג׳יסונג מעט וויסקי בכוס.
שניהם התחילו לשתות.
ג׳יסונג לא ממש שותה אלכוהול, אבל הוא הסתכל על מינהו בולע את הכל במכה אחת.
וזה גירה אותו. הוא לא יודע למה, מינהו היה מאוד מושך בעיניו.
תמיד הוא רצה להיות הבוס שכולם חושבים שהוא ׳חתיך׳ ו׳מושך׳. והוא יודע שהוא לעולם לא יהיה כזה.
ג׳יסונג גיי, אבל אף אחד לא יודע את זה, ג׳יסונג מתבייש בזה.
״על מה אתה חושב?״ מינהו שאל וחייך בערמומיות, וג׳יסונג הסמיק ממבוכה, ושתק.
עד החליט לדבר.
״רק שתדע, אני הייתי אמור להיות הבוס ואתה-״
״אתה יכול להפסיק לדבר רק על זה? אתה מביך את עצמך.״ ג׳יסונג הופתע לשמוע את זה מפיו של מינהו. הוא התעצבן, אז הוא לגם מכוס הוויסקי שלו כדי שלא יצטרך להסביר למינהו כמה שהוא עצבני.
בסוף קרה שג׳יסונג שתה המון, הוא לא שם לב לזה.
והוא אף פעם לא מתפקד כשהוא שיכור.
״מינהו... אתה יודע... אני תמיד רציתי להיות הבוס הזה שכולם חושבים שהוא מושך ורוצים שהוא יזיין אותם, אבל בחיים לא חשבתי שאהיה מושך כמוך.״ ג׳יסונג אמר ותפס בחולצתו של מינהו שהיה בהלם.
״א-אני חושב שאתה קצת שיכור-״
״אני אף פעם לא השתכרתי, אבל אתה צודק! יש לי בחרחורת ואני לא מרגיש כל כך טוב.״ ג׳יסונג לחש כשהוא צמוד למינהו, ומינהו מיהר להתרחק ממנו.
״ג׳יסונג... אני אחזיר אותך הביתה.״ מינהו קבע ותפס בידו של ג׳יסונג, הולך איתו לכיוון היציאה מהבית.
״לא!!״ ג׳יסונג צעק ותפס ברגלו של מינהו שניסה לגרור אותו החוצה.
״איפה אתה גר?״ מינהו שאל באדישות.
״בארץ לעולם לא.״
״באמת האן ג׳יסונג?! טוב אתה נשאר לישון כאן.״ מינהו הרים את ג׳יסונג ועזר לו ללכת לכיוון חדר האורחים.
הוא תמיד אהב להשתכר ביחד עם גברים ולזיין להם את הצורה אחר כך. אבל עם ג׳יסונג הוא הרגיש מפוחד לעשות את זה.
הוא לא רצה לנצל את ג׳יסונג בשביל זה.
אמנם ג׳יסונג מעצבן, אבל לא קשה להבחין בכך שהוא תמים.
מינהו הניח את ג׳יסונג על הספה הנפתחת למיטה בחדר אורחים.
ונתן לג׳יסונג לישון שם.
״פאק...״ מינהו לחש ונשך את שפתיו.
הוא כל כך רצה לזיין את ג׳יסונג. יש לו קינק של שליטה, וזה ברור לכולם. הוא רצה לשלוט בג׳יסונג. כי ג׳יסונג כל כך חצוף.
הוא רצה לסטור לו, ולזיין אותו כל כך חזק כך שג׳יסונג לא יזכור איך הולכים.
אבל הוא לא יכול לעשות את זה. זה יהרוס לו את הקריירה.
בינתיים הוא יצטרך להסתפק בגברים רגילים ופשוטים...
YOU ARE READING
Yes, sir
Fanfiction״של מי אתה האן ג׳יסונג?״ ״אני שלך.״ ״לא נראה לי ששמעתי נכון... של מי אתה?״ ״שלך, אדוני.״
