אל תעזוב!

חלק 2

אז זהו מחר נגמר החופש, מתחילים לימודים. התקלחתי, אכלתי ארוחת ערב, סידרתי את התיק והלכתי לישון.
בבוקר הייתי מאוד לחוצה כי אני בעצם לא מכירה אף אחד מהבית ספר החדש שלי או מהכיתה שלי. אני ואחי עומר הלכנו לתחנת אוטובוס. ההורים שלי הבטיחו לעומר שכבר השבוע הם יקנו לו אוטו ואז לא נצטרך לנסוע באוטובוס. בזמן שאני ואחי חיכנו לאוטובוס ראיתי נער מוכר לי, וכמובן זה השכן שגר לידי שראיצי מהחלון. ישר הבטתי למטה כדי שהוא לא יזהה אותי( פאדיחות). העפתי מבט אליו ועניינו נפגשו לכמה זמן, עד שעומר החליט להרוס את המוממנט.
" יאללה איפה האוטובוס הזה?!"
"הוא עוד חצי דקה כאן" הנער התערב.
"מאיפה אתה יודע איזה קו אני צריך?" עומר לא הבין.
"אתה השכן החדש אני מניח שמעתי שבאים נערים אז הנחתי שאתם תלמדו באותו בית ספר כמו שלי. דרך אגב תום" הנער(מסתבר תום) הסביר.
"עומר. וזאת אחותי נטליה זאתי המכוערת לא קשה לזהות" עומר התבדח.
"זה כי אין פה עוד אחת ילד מטומטם" החזרתי.
האוטובוס הגיע עלינו.
" אין לך מה להלחץ". עומר פתח שיחה.
" בטח" עניתי "לך אין חששות?"
" לכל אחד יש"
" נו אז בסדר מה אתה רוצה? אתה אומר לי לא להלחץ ואתה בעצם אומר שכל אחד לחוץ"
"נו מה את לא מכירה את זה שכל אחד אמור לחזק את השני?" הוא ענה בתקיפות.
העפתי מבט בתום הוא כל כך יפה, יש לו עיניים כחולות עמוקות שקודם לא הבחנתי. הוא היה ממש חתיך וקיוותי שהוא יהיה בכיתה איתי.
הבית ספר היה גדול נכנסתי וחיפשתי את הכיתה שלי י5 נתקלתי בתלמידה בטעות.
" אוי אני כל כך מצטערת". הצטערתי בפניה.
" זה בסדר." היא סלחה והמשכתי ללכת.
שאלתי ילדה אחת איפה י5 והיא אמרה לי בקומה השניה. נכנסתי לכיתה והתיישבתי בסוף הכיתה בצד, ושחקתי בפלאפון לפתע נכנס לכיתה תום ועוד שני בנים וארבע בנות.
תאמת קצת קינאתי גם אני רוצה להיות בחבורה. לאט לאט נכנסו כל התלמידים.
באתי לצאת מהכיתה כדי להתקשר לחברים שלי מארגנטינה אבל בדיוק המורה נכנסה.
" בוקר טוב תלמידים מי שלא מכיר אותי אני יעל המחנכת שלכם לשנה הקרובה. רובכם מכירים אחד את השני משנים קודמות אבל יש לנו כמ תלמידים חדשים. אורי איטח" היא הצביע עליו ילד נחמד חשבתי. "דניאל שוורץ" המןרה מחפשת את דניאל והיא לא מוצאת אותה " טוב כנראה היא מאחרת" פתאום נפתחה הדלת של הכיתה וילדה נכנסה מתנשפת. " הוו דניאלה ברוכה הבאה בדיוק קראתי בשמך תתישבי יש מקום בסוף".
דניאל התיישבה ליידי.
" והאחרונה היא נטליה כהן היא באה אלינו מארגנטינה " ביא הצביע עליי וחייכתי לכל המבטים שהסתכלו עליי.
" גם את חדשה?" דניאל חדשה.
" כן מסתבר שגם את איזה מזל אני לא ארגיש לבד " צחקנו והמורה ביקשה שנשמור על שקט.