פרק 1 - עינויים (חלק 2)

180 17 13
                                    


זה לא כאילו שנאתי אותם,דווקא אהבתי את העובדה שהם כאלה נחמדים ומתעקשים לבלות בקבוצה סביב השולחן שלי בלי רשות, הם נראו כמו אנשים ממש טובים וחברים נהדרים , אין לי מושג מה הם עושים עם רוצח כמוני, אבל אף פעם לא שאלתי למה, אני מניח שכולם יותר נחמדים ממני שרק מזעיף פנים כל היום.

כשהפעמון סוף סוף צלצל, עזבה הקבוצה הפטפטנית עד עצבים, והתפזרה לשולחנותיהם.דחפתי את נייר השירבוטים שלי לתיק , והוצאתי את ספר הלימוד כשהמורה, מר אייזוואה נכנס.

" בוקר טוב כיתה " הוא אמר בעייפות, כל הכיתה הייתה מופתעת שהוא הגיע בזמן , ולא עם שק השינה הצהוב המוזר שלו.הנחתי שאנחנו עושים אימוני שטח , החזרתי את הספר לתיק בזמן שהכיתה ,הגיבה בהתלהבות מוגזמת על ברכת הבוקר טוב של המורה.

שאר השיעורים התנהלו כרגיל, היינו ברובו בשטח האימונים, מנסים לחזק את הקווירק שלנו, (דברים רגילים) חוץ ממני שהתחמקתי מלהשתמש בו בתירוצים שונים ומשונים.אני משתמש בקווירק שלי רק כשאני יודע שזה יציל חיים ולא יקח/יזיק להם, כמו שכבר עשיתי(עם איזוקו)

כשהיום סוף סוף הסתיים, אייזוואה עשה סקירה מהירה של הכיתה , וכולנו מיהרנו להסתלק לפני שאפילו יחשוב על לתת לנו אימוני שיעורי בית, בדיוק כשהתחלתי להכניס הכל לתיק ולהניפו על כתפי , אייזוואה קרא בשמי " קאטסוקי באקוגו .. אני צריך אותך במשרד שלי.  עכשיו."  המורה יצא משאיר אותי תוהה מה עשיתי לא טוב.

צקצקתי לעצמי תוך כדי סיום אסיפת המחברות. הוא אמר את זה כל כך בקול שכל הכיתה שמעה, ועשו אווו בלעג. חרקתי שיניים ויצאתי לעבר משרדו של מר אייזוואה .

דפקתי על הדלת בעצבים " תיכנס באקוגו " קרא מר אייזוואה. פתחתי את הדלת ונכנסתי, "רצית לראות אותי אדוני? " שאלתי, " הציונים שלך יורדים לאט לאט" הוא אמר בתקיפות בשנייה שהתיישבתי.                       

"הא? אבל אני מכין שיעורי בית ומקבל 100 בכל המבחנים!" התעצבנתי אני תמיד עושה כמיטב יכולתי בציונים כדי לסתום ת'פה של אמא שלי ולגרום לדקו להיות גאה בי אז מה הבעיה ?

"כן אבל אתה לא משתתף בשום פעילות שהכיתה שלך עושה, כל דבר שקשור בשימוש בקווירק שלך שמתי לב.." הוא הודיע ברוגע. התעצבנתי כי ידעתי שהוא צודק, אבל הייתה להימנעות הזאת סיבה טובה.

הוא לקח את זה כהסכמה לדבריו," אתה תיאלץ להשתמש בקווירק שלך יותר מתמיד , בעיקר עם התקפות הנבלים הגוברות" עולם הגיבורים שרר בתוהו ובוהו , כשליגת הנבלים החלה להרים ראש , לתקוף בניינים ואנשים אקראיים וחשובים. הם היו רבים מדי יחסית לכמות הגיבורי על המקצועיים הקיימים, אפילו אול מייט נחלש לאחרונה.

הנהנתי." תתחיל להתאמן או שתעוף מהכיתה שלי" הוא אמר. הייתי המום, אסור לי לעוף מכיתה A-1 , פשוט אסור!  , אחרי כל העבודה הקשה שלי להגיע לכאן, וגם דקו ירצה שאשאר , להפוך לגיבור על מקצועי בחיים שעדיין יש לי.

(BoyxBoy) חזרה לעבר  (bakudeku)Where stories live. Discover now