דברים של כל מיני פאנדומים

פרק 78: וואנשוט קיפוסטר 💕

קצת לפני שמתחילים:
1. לכל אוהבות סופיץ, פשוט אל, פיץ הוא חרא בן אדם (או אלף)
2. אני ממש גרועה בכתיבת וואנשוטים ככה שתדעו מראש שהוואנשוט הזה כנראה יהיה זוועתי
3. לא יהיה תוכן מיני משום סוג
4. אין לי תקופה מוגדרת למתי שכל הסיפור הזה קורה, מתישהו אחרי הזמן בו לעולם היה ברור שסודקס לא רלוונטי יותר
5. אני יודעת שפיץ כנראה לא גרוע כמו שאני מציגה אותו פה, העניין הוא כזה, אני ממש אבל ממש שונאת את פיץ
וזהו אני חושבת, בהצלחה לכולנו

סופי קמה בבוקר עם תחושה נוראית, אולי זה קשור לזה שהיא לא ישנה בכלל, ואולי גם לזה שה״בוקר״ הזה היה ארבע לפנות בוקר.
היא לא הצליחה להירדם כל אותו לילה בגלל אותו סיוט שרדף אותה בזמן האחרון, בו כל האנשים שחשובים לה נשרפים בלהבת הנצח, והיא לא יכולה לעשות כלום חוץ מלצפות, הלילה הצטרפו הקול של בראנט שאומר "הבובה הקטנה של הברבור השחור" והצחוק הקר של פינטאן.
סופי לא הצליחה להכריח את עצמה להירדם שוב אז היא לקחה את המקשר שלה וקיוותה לטוב.
הפרצוף המנומנם והדי כועס של פיץ הופיע (ה.כ כן פיץ לא טעיתי) אחרי כמה שניות של שתיקה מביכה סופי פלטה ״היי פיץ, אני מקווה שלא הערתי אותך״ וחייכה חיוך מובך.
״ואני מקווה שיש לך סיבה טובה ללמה הערת אותי!״ פיץ חצי צעק, ״פשוט- פשוט היה לי סיוטים, אני הרגשתי שאני חייבת לדבר עם מישהו״ סופי גימגמה ״עכשיו אני מבינה שזאת הייתה טעות״.
״מה את אומרת?!״ פיץ אמר בטון ארסי, פיץ ראה את המבט הפגוע של סופי ועבר לדבר ברוך ״אני מצטער, בפעם הבאה תשדלי לא להעיר אותי בשעה כזאת, אני במצב רוח לא נחמד במיוחד בשעה הזאתי״
״אני אשתדל״ סופי הצליחה לחייך חיוך קטן, פיץ ניתק את השיחה וסופי קרסה על המיטה וניסתה לישון, עם סיוטים או בלי.
אחרי רבע שעה בה היא בעיקרון שכבה על המיטה והרגישה רע עם עצמה, היא מצאה את עצמה לוקחת את הכדוריגול שלה ואומרת ״הראה לי את קיף סנסן״.
בכדור הקטן היא ראתה את קיף יושב ליד שולחן כתיבה (ה.כ לא עושה שיעורי בית מן הסתם, אחרי הכול, זה קיף סנסן) ומצייר ציור שלה שנראה יותר אמיתי מההשתקפות שלה במראה, בו היה אפשר לראות אותה מחייכת חסרת דאגות (זה מה ששיכנעה אותה סופית שזה לא צילום, לא היה רגע אחד מאז שהיא הגיעה לערים האבודות שלא היו לה דאגות) ונראית כל כך מאושרת.
סופי הוציאה בלי לשים לב את המקשר שלה ואמרה ״קיף סנסן״ ותוך כדי הניחה את הכדוריגול (היא לא עד כדי כך פסיכופתית), הפרצוף העייף אך הערני (ה.כ תבינו אתן את ההיגיון) של קיף הופיע אחרי כמה שניות והוא אמר בקול זחוח ״היי פוסטר כל כך התגעגעת אליי שלא יכלת לחכות עד בית ספר כדי לדבר איתי״
סופי הסמיקה ואמרה "זה לא זה קיף, אני הרגשתי שאני חייבת לדבר עם מישהו״
המבט של קיף הרצין והוא אמר בקול מלא דאגה ״מה קרה סופי?״
סופי נאנחה ״הסיוטים, הם לא מפסיקים, אני לא יודעת מה לעשות, אני ניסיתי הכל״, קיף חייך חיוך מלא תקווה ״אני בטוח שלא ניסית הכל פוסטר, אני יודע מה את חושבת על תרופות הרגעה אבל מה בנוגע לתה תותי נמנום?״
סופי גלגלה עיניים ״זה אחרי תותי נומנום, אפשר לראות שזה לא כל כך עזר, מאיפה חשבת שיש לי אומץ להיתקשר גם אלייך וגם אל פיץ, אני חצי מסוממת כרגע״
קיף עיקם את הפרצוף שלו כשהיא הזכירה את פיץ אבל המשיך לחייך ״את יכולה להיתקשר אליי בפעם הבאה שזה יקרה, אני תמיד מוכן ומזומן להציע את שירותיי בתור משפר מצב רוח מקצועי״
״אוקיי?״   ״אוקיי.״ (ה.כ רפרנס למה זה?)
״קיף?״ ״כן סופי?״ ״אתה יכול להמשיך לדבר איתי? זה איכשהו מרגיע אותי״ קיף הגדיל את החיוך שלו ״בטח פוסטר״.
וכך היה, הם דיברו, ודיברו ואז דיברו עוד קצת, עד שבסופו של דבר סופי נרדמה, קיף חיכה כמה דקות בדממה עד שהוא ראה שהיא לא עומדת להתעורר, לחש ״אני אוהב אותך, סופי״ ופשוט השאיר את השיחה פעילה למקרה ולסופי יהיה עוד פעם סיוט, מה שהוא לא שם לב אליו זאת סופי המנומנמת לוחשת ״גם אני אוהבת אותך, קיף״.

וזה היה הוואנשוט הכושל השני שלי, תודה שקראתן ושיהיה לכן יום סביר ופסח נעים
איך אתן מעבירות את החופש? כי אני משתעממת בחדר וכותבת וואנשוטים גרועים