הקדמה

315 14 2
                                    

היי אני רונה-לי, בת 16 וחצי מרמת גן. כשהייתי בת 5 וחצי אני והוריי עברנו תאונת דרכים והוריי מתו. במשך חצי שנה הייתי במשפחה
אומנת עד שהם התחילו להרביץ לי ואז ברחתי.
אחרי שבוע משפחה אחרת אימצה אותי, קראו להם עדן ואיציק, היה להם רק בן אחד בשם דור, וגם בשביל ללדת אותו הם עברו טיפולים קשים, האימא תמיד חלמה שהיא תלד בת אבל נולד להם בן וכשהוא גדל הם ניסו להביא עוד ילד אבל זה לא הצליח כי הייתה לה בעיה ברחם. כשהיא ראתה אותי היא הסבירה לי שאני כמו חלום שהתגשם לה . הזמן עובר וחולפות השנים אני ודור החברים הכייי טובים תמיד עוזרים אחד לשני, מקשיבים אחד לשני ולא מפסיקים לצחוק מסתם שטויות.
בהתחלה זה היה נראה לנו כמו ידידות מדהימה ומצחיקה אבל לי זה הרגיש עמוק יותר ואני בטוחה שגם דור מרגיש משהו עמוק יותר. קצת מציק לי שכל פעם אני רואה אותו ומסתכלת איך בנות מנסות להתחיל איתו מרוב שהוא חתיך.
מה לעזאזל יש לי????? למה זה קורה לי??
אני לא יודעת מה קורה לי בלב כל פעם שאני רואה אותו, צוחקת מהבדיחות הלא מצחיקות שלו, אוכלת מהשקשוקה ה״טעימה״ שלו, ולמה אני כל כך נגד שהוא יהיה עם בנות אחרות בלעדיי?

אהבה אסורהWhere stories live. Discover now