הבכי שלה שווה הכל

Part 1

נקודת מבט קרין:
קמתי כולי עייפה חושבת מה אעשה היום עם החיים חסרי תועלת שלי, קמתי מהמיטה והתקדמתי לשירותים עשיתי את אירגוני הבוקר שלי והלכתי להתלבש לבשתי טייץ ארוך רגיל בצבע שחור וחולצה שנתנו לי בעבודה. ויצאתי ישר מהבית לכיוון העבודה.

אז היי אני קרין יש לי שיער עבה בצבע חום, יש לי עיינים חומות, קיצר סתם עוד ילדה רגילה עם עבר לא משהו שאפילו לא באלי להזכיר, אני לא אוהבת את איך שאני נראת וגם אף פעם לא אהבתי, אני בת 19 ויש לי רק חברה אחת טובה בשם אמה, אנחנו הכרנו עוד בתיכון לפני שהלכנו לאוניברסיטה, אני גרה בפריז ואין לי לא הורים ולא חברים חוץ מאמה היא היחידה שנשארה בחיים שלי. אני גרה לבד בדירה קטנה עם חדר אחד סלון שירותים ומטבח אני עובדת בבית קפה רגיל במרכז העיר עם אמה. יש לי מכונית קטנה שלא ממזמן קניתי בצבע אדום קשה לי מאוד להשיג כסף אז אני חיה יחסית בעוני. בחיים לא הייתי בזוגיות לעומת אמה שכמעט כל יום עם בחור אחר. אני שונאת אהבה אין בזה שום צורך זה סתם פוגע.

״נכנסתי לאוטו בעודי סוגרת את הדלת, ושמה שירים של לנה דל ריי אהובתי ומתחילה לשיר, השירים שלה פשוט אלוהיים״.
״אני נכנסת לעבודה ואומרת שלום לכולם, ופתאום אני מרגישה שמישהו רץ לכיווני אחחח יותר נכון רצה ומי זאת עוד יכולה להיות עם לא אמה״.

״בוקר אמה״ אני אומרת לה עם חיוך מזוייף אני לא בקטע של לחייך אבל עם היא תראה אותי בלי חיוך היא תשאל אלפי שאלות ואין לי כוח לזה. ״בוקר טוב פרצוף חמוץ״ היא עונה לי. אני עושה לה פרצוף חמוץ שתבין מה זה באמת פרצוף חמוץ והיא מגלגלת עיינים בציניות.
אנחנו שמות את הסינר ומתחילות לעבוד.
המשמרת עוברת מהר ומגיעה לסיומה רק עוד חמש דקות והביתה.
פתאום כולם מתכווצים ואני לא מבינה מה קורה פה כולם מתחילים להתלחשש אבל זה לא באמת עניין אותי, הבנתי שאיזה איש חשוב נכנס לפה, שמתי את הסינר במקום ויצאתי מהדלת האחורית בשביל לעבור את כל המהומה והבאלגן.

אעאעאע זה הפרק הראשון שליייייי 311 מיליםםםם אני כל כך מתרגשת או היום בערב או מחר אני אוציא עוד פרק❤️