ה"חבר" היחיד שאני צריך. (boyxboy)

פרק 6

״מה הבאת?״
״נחש״ הוא חייך והוציא שני בקבוקי בירה.
----------------------

״יא חולה נפש״ הרמתי את שתי ידיי אל היד האוחזת בבקבוקי הזכוכית הרטובים והקרים של אופק ומיהרתי להוריד אותה בכוח אל השקית בחזרה. בחנתי כל תנועה מכל כיוון ברחוב ומזל שהאנשים העוברים לא שמו לב.

״תירגע, אחי, זה בקושי 2 אחוז אלכוהול״ אופק צחק והוציא את ידו מאחיזתי מהשקית וכך גם אני. ״מה הקטע של זה בכלל?״ שאלתי כשאני נועל את דלת הכניסה והכנסתי את המפתחות לכיס הג'ינס שלי.

אופק שם את ידו על כתפיי וכך הקיף את צווארי והתחלנו ללכת על מדרכת הרחוב. ״נו באמת, סתיו. אל תהיה בהיסטריה. שחרר״

סתיו צחקק באירוניה. ״לשחרר? אתה יודע טוב מאוד שכל האנשים פה מלשנים מסריחים. אם מישהו היה רואה אותנו--״

״אבל לא ראו אותנו! וגם אם כן מה ההורים שלך כבר היו עושים לך?״ סתיו סובב את ראשו אל פניו של אופק במבט של 'מה לעזאזל'. הוא רציני? חברים הכי טובים מתחילת החטיבה והוא לא יודע איך ההורים שלי היו מגיבים?

״וואי...״ סתיו הניח את שתי כפות ידיו על פניו בייאוש. כבר נמאס לו מהקראש המפגר הזה, נמאס לו מאופק, נמאס לו ממתמטיקה, נמאס לו מכל הבולשיט שיש. בתכלס הוא באמת צריך לשחרר, ואלכוהול נשמע מצוין כרגע. כן, זה בקושי 2 אחוז אלכוהול, אבל כשאתה נמצא במשבר הכל יכול לעבוד.

״פשוט תביא את זה כבר.״ הושטתי את ידי אל השקית אבל אופק הוריד את ידו ממני ועצר אותי ואחז בידי. ״עוד לא. בוא נלך לגן המשחקים, אין שם אף אחד.״ הוא שילב את אצבעותינו והתחיל לרוץ. בלאת ברירה רצתי איתו, או יותר נכון נגררתי והשתדלתי לעמוד בקצב.

אנחנו מחזיקים ידיים... סתיו חשב לעצמו כשקצב הלב שלו אפילו מתגבר עוד יותר בגלל זה. כשידו של סתיו עמדה להחליק מידו של אופק בגלל שכבת הזיעה שהופיעה בידו, אופק חיזק את אחיזתם. ״תוריד את הסווטשירט, יהיה לך חם רצח!״ אופק אמר אך כמובן שסתיו לא היה מרוכז בכדי לשמוע. קצב ליבו מתגבר עוד יותר, מחשבותיו מתעצמות ואישוניו מתרחבים. בלי לשים לב הם הגיעו לגן שורר השקט, כשהרעש היחיד שנשמע שהוא ההתנשמויות וההתנשפויות של שני הנערים.

סתיו אחז בקצוות הסווטשירט כשזרועותיו בהצלבה של איקס, והוא הרים את הבגד האפור מעל פניו.

(נ.מ אופק)

בזמן שאני מנסה להסדיר את נשימתי, סתיו הוריד את הסווטשירט שאני לא מבין למה הוא לבש אותו מתכתחילה. קצוות הסווטשירט הרימו קצת את חולצתו ויכולתי לראות את בטנו החלקה והלחה מזיעה. מבלי ששמתי לב נעצתי את מבטי בו וחשבתי לעצמי... שהוא כל כך יפהפה וזה עדיין מצחיק אותי שאין לו חברה.

הוא הוריד את הסווטשירט מגופו לחלוטין ושם אותו על ספסל שהיה לידנו. ״אופק?״ ניערתי את ראשי והסרתי את מבטי מבטנו. ״סליחה, הסתכלתי על האיורים שבחולצה שלך. הם יפים״ ניסיתי למצוא תירוץ ולחסות את עצמי. אני אישמע ממש הומו אם אגיד לו על מה באמת הסתכלתי.