שפחה של ערפד

פרק 20

לא אתן לו להמשיך עם הסבל הזה נשכתי לו את היד "אחח כלבה!" אמר הרקדן ונתן לי בוקס לעין שהשאיר לי פנס בעין ותפס אותי מהשיער והוא ניסה להכניס את הפה שלי לזיין שלו כשהוא הצליח נשכתי אותו כל כך חזק עד שהוא צרח ושיחרר אותי בדחיפה , קמתי ורצתי מהר ממנו "היי בובה בואי הינה!" צעק הרקדן ורץ אחרי יש לי מזל שהייתי בנבחרת הריצה, הרקדן לקח אבן גדולה וזרק אותה על הראש שלי, נפלתי והרגשתי שנוזל לי דם מהראש קמתי מהר ורצתי עד שנתקלתי במרטין "אמילי מי עשה לך את זה?" שאל מרטין רעדתי מקור ומפחד, מרטין הוריד את הג'קט שלו והביא לי אותה "היי תודה שתפסת אותה לא הבנתי למה היא ברחה ממני פתאום באמצע הסקס" אמר הרקדן ותפס את היד שלי בחוזקה עוד לפני שבכלל הספקתי להתלבש "אוהו אז אתה אומר שאנסת את האחיינית שלי?" אמר מרטין בקול כועס "היא האחיינית שלך?" שאל הרקדן שיחרר אותי ורץ ונתקל בפרקר "הוו שלום לך" אמר פרקר "אמילי מה קרה לך?" שאל פרקר הרקדן השתתק מפחד "תתפוס אותו הוא אנס את אמילי" אמר מרטין הרקדן דחף אותו ורץ פרקר רץ אחריו כשקין הגיע הוא רץ אחרי פרקר, לבשתי את הג'קט של מרטין וסגרתי את הרוכסן "בואי אני אקח אותך למלון" אמר קין והרים אותי ורץ איתי במהירות על עד שהגענו למלון "ואוו איזה כיף היה שם!" אמרה קטרה כשהיא שיכורה גם מיקה הייתה ככה "אני אדבר איתך אחר כך ומרטין ידבר איתך" אמר קין ורץ במהירות על ליציאה, לא דיברתי איתן פשוט הלכתי לחדר שלי להתקלח כשהגעתי לחדר ישר הורדתי את הג'קט ונכנסתי להתקלח למקלחת של שלוש שעות, כשיצאתי מהמקלחת לבושה בפיג'מה שלי פרקר בא אלי וחיבק אותי , בכיתי את חיי כי סוף סוף הרגשתי בטוחה לא אכפת לי מה קרה לאנס אני רק שמחה שאני איתו עכשיו "חברות שלך מרגישות רע על מה שקרה לך" אמר פרקר כשהוא ליטף את הראש שלי "אני רוצה ללכת הביתה" אמרתי "את בטוחה?" שאל פרקר הנהנתי "מחר בבוקר נלך טוב?" אמר פרקר והנהנתי פרקר ואני הלכנו לישון "אמילי" אמרה מיקה כשהיא ניערה אותי "תעזבי אותי" אמרתי תוך כדי שינה "הרקדן מת" אמרה מיקה "כן אנחנו יודעים" אמר פרקר מתוך שינה וחיבק אותי "אתם הרגתם אותו?" שאלה מיקה "כן הוא אנס ואנסים צריכים למות עכשיו תעופי מכאן" אמר פרקר ומיקה הלכה כשהגיע הבוקר ארזנו את הדברים שלנו "מה עם מרטין וקין?" שאלתי "הם רוצים להישאר" אמר פרקר ברגע שיצאתי מיקה וקטרה חיבקו אותי ובכו "אנחנו מצטערות היינו צריכות להישאר איתך" אמרו מיקה וקטרה, לא עניתי להם העדפתי לשתוק ולא לדבר "אנחנו צריכים ללכת" אמר פרקר כשהוא החזיק את המזוודות שלנו, הלכנו למונית שמחכה לנו "אל תדאגי אני אדאג לך שתקבלי את כל הטיפול שאת צריכה" אמר פרקר שמתי את הראש שלי על הכתף שלו, כל הדרך לשדה התעופה ולארץ הייתי שקטה "הפסיכולוג מחכה לך בבית" אמר פרקר כשנכנסנו לאוטו "אני לא צריכה" אמרתי "זה בסדר שאת צריכה" אמר פרקר "אני לא צריכה אני בסדר" אמרתי "אמילי את לא מתנהגת כמו שאת תמיד מתנהגת את צריכה את זה" אמר פרקר "תעצור את הרכב!" צעקתי "לא והאוטו ננעל באופן אוטומט ורק אני יכול לפתוח" אמר פרקר שילבתי ידיים בכעס והסתכל על החלון בכעס "אני עושה את זה לטובתך אמילי זה יעזור לך" אמר פרקר