יומן

חלק שש

סליחה שזה לא שמח או משהו אבל חשבתי שאם אני רוצה באמת לדבר על החיים שלי אז אני צריך לרשום גם גם על דברים עצובים
ואגב אני דיי בטוח שיש ילדים מסוימים שמכירים אותי ולמרות כל מה שאמרתי קוראים את זה אז רק שתדעו שאני יודע

ילדה שהייתה הקראש שלי
לפני כמה זמן חשבה שאני הומופוב אז היא הייתה ממש מגעילה על זה נגיד לא דיברה איתי ואמרה לחברים שלי שאני מגעיל וזה והיא כתבה לי פתק שכתוב עליו אני שונאת אותך אל תדברי איתי או תפני אליי יותר בחיים שלךך ברגע שקיבלתי אותו הייתה לי הרגשה כל כל כואבת מבפנים הגרון שלי שרף האוזניים שלי צלצלו ורק רציתי לפרוץ בבכי אבל התעפקתי ושמתי על עצמי חיוך גדול ואני יודע שזה נשמע מטופש אבל הוא כאב מאוד אבל לא הפסקתי אפילו שנגמר יום הלימודים והגעתי הביתה לא הפסקתי לחייך
ואני חושב שזה הרגל מ..
תקופות אחרת שהיו לי..
בכל מקרה הנה הפתק
הפתק הקרוע בפנים זה מכתב חברות שכתבתי לה פעם

ולפני שבוע שתיים בערך היינו אצל היועצת כדי שהיא תפסיק להציק לי  והיא אמרה סליחה או משהו כזה
אני לא יודע למה אבל ברגע אחד כל הפחד שלי כל השנאה שלי אליה נעלמו כאילו שכחתי מזה בין רגע
בכל מקרה היינו חברות לכמה זמן והייתי יכול לראות שחברה ממש טובה שלה לא אהבה את זה כל כך
וגם היתה פעם שאיזה ילד שאל מה אתם לא בריב יותר ואז פלתטתי לא התנצלנו אחת לשני והיא אמרה
לא, אין לי על מה להתנצל
ואני הייתי כל כך בשוק
בגלל שהיא ליטרלי התחילה את זה
שבוע לאחר מכן מה שקרה זה
שיש קבוצה ששתינו ניהלנו ביחד אבל אני עשיתי את כל העבודה כולל ליזום אותה והיא רק נתנה לי הוראות
אבל בכל מקרה היה לנו ריב שאני די התחלתי אבל אני לא התכוונתי לזה ככה והיא זאת שכתבה משהו על זה שזה לא ענייני ואני חטטן ובסוף היא כתבה מרוצה עכשיו?!
אני יודע שזאת בטח הייתה אשמתי אבל אני כעסתי כל כך והסרתי אותה מניהול הקבוצה ואז היא כתבה חי ממש בוגר ויצאה מהקבוצה וחסמה אותי יש חברה שלי מהעבר שלקחה את הצד שלה
והיא גם מתעלמת ממני כאילו אני לא קיים בכלל עכשיו תקשיבו
אני יודע שהיא פגעה בי אבל יכול להיות שאני הייתי הרע בסיפור או משהו כזה..
אני מנסה כל כך קשה לגרום לאנשים לאהוב אותי ויותר חשוב לא לפגוע בהם אני מנסה כל כך חזק אני נשבע!
אבל בסוף כולם שונאים אותי ואני האידיוט
אולי עדיף לי להיות לבד
גם ככה כולם יעזבו אותי...
סליחה