יומן

טריגר טריגר טריגר רציני לא לקרוא אם אתם רגישים

אז יש משהו שלא סיפרתי לכם או ליטרלי אף אחד אף פעם

אגב אם זה מגיע לידיד שלי ואני יודע שתאשים את עצמך אל תקרא את זה זה פשוט שאני הייתי בתקופה רעה אז

אז אני הזמנתי חבר ממש טוב שלי שבאותו הזמן היה חי קראש ענקי עליו לסרט
ואני כבר כמה ימים התרגשתי מאוד לזה אני בחרתי לי בגדים יום לפני והכנתי תיק לקולנוע ושהיום הזה הגיע אני התרגשתי כל כך כל יום הלימודים אני פשוט חשבתי על זה אני אפילו קניתי כרטיסים מראש ושהגיע שעה לפני אז שהגיע הזמן אני התארגנתי התקלחתי סידרתי את השיער התלבשתי לקחתי את התיק ואת הרב-קוו וחיכיתי זה היה שעה לפני הסרט אז התקשרתי עליו הוא לא ענה התקשרתי שוב וסימבתי הוא חא ענה עברה חצי שעה
נזכרתי שהוא אמר שהוא הולך ללמוד עם חברים שלו אחרי בית ספר התקשרתי לידיד שלו

״הלו״
״היי יש מצב ש*** איתך?״
כן אבל אנחנו עדיין לומדים״

דיברנו וביקשתי שהוא יעביר לי את ידיד שלי הוא דיבר איתי ואני כבר לא זוכר מה הוא ענה אבל אני זוכר ששעה וחצי לאחר שהסרט התחיל רק אז הוא החליט להתקשר אליי ואמר שהוא מצטער אבל לא יכול להגיע
זה היה אחד הרגעים שכל כך הייתי בשוק אני חיכיתי לזה כל כל הרבה זמן וממש התאכזבתי מזה שהוא פשוט לא יכול ואני רצתי לחדר שלי ובכיתי כל כך לאיזה שעה וחצי או יותר והפסקתי לבכות שהבחנתי בחגורה בחדר שלי בהיתי בה לכמה דקות ואז לקחתי אותה ושמתי אותה מסביב לצוואר ואני לא רוצה לתאר את השאר הנקודה זה שהתחרטתי בסוף ואני חי

אבל אני רוצה לדעת אם אכפת לי מאנשים עד כדי כך זה כנראה ממש גרוע