כריס
"אני אומר לך כריס, את מתעסקת בזה יותר מידי. פשוט תשחררי. " ג'יימס אמר.
"זה לא כזה פשוט, ג'יימס. ואתה יודע את זה. הארי היה החבר הכי טוב שלי מאז שאני
זוכרת את עצמי."
"אוי כריס אל תטרידי את עצמך בשטויות האלה. בינתיים יש לך אותי". הוא צחק.
"לפחות אתה לא עזבת אותי."
"אני תמיד כאן בשבילך. אל תשכחי את זה כריסי."
"ברור."
"יופי, אז בשש יש מסיבה אצל טים, תבואי." הוא קבע בלי לשאול אותי אפילו.
"אבל.."
"אין אבל."
ממש יופי. עכשיו אני הולכת למסיבה. אני שונאת ללכת למסיבות. בטח יהיו שם אנשים
מיוזעים ושתויים עד התחת.
"טוב תדליקי טלוויזיה יש משפחת קרדשיאן."
אני וכריס אוהבים לראות את התכנית הזאת. המשפחה הזאת כל כך מצחיקה ומוזרה.
הדלקתי את הטלוויזיה. התכנית בדיוק התחילה ואני וכריס לא הפסקנו לצחוק.
קצת לפני שהתכנית הסתיימה הלכתי להביא לי קצת אוכל. לא אכלתי מאתמול בצהרים
ואני גוועת מרעב. כשחזרתי התכנית כבר הסתיימה והיה חדשות הבידור.
אמרו שוואן דיירקשן כבר נחתו באנגליה. אני מאוד מקווה לא להיתקל בהם, למרות
שכמעט בטוח שזה לא יקרה.
"להעביר ערוץ?" ג'יימס שאל.
"לא, זה בסדר." אמרתי.
כשהארי הלך לאקס פקטור שמחתי בשבילו ותמיד עודדתי אותו . אמרתי לו שבטוח שהם
עולים לגמר ושהכל יהיה בסדר והוא לא צריך לדאוג כי הם הכי טובים שם וגם אם הם לא
ינצחו בשבילי הם כבר ניצחו.
אחרי האקס פקטור לא שמעתי ממנו יותר. ואני לא חושבת שהוא רוצה לשמוע ממני.
לא אכפת לא ממני. אם היה לו אכפת הוא היה מתקשר ומדבר איתי. בשבילו אני רק
זיכרון מהעבר. וזה כואב, אני לא אשקר.
בתיכון תמיד הציקו לי והתעללו בי, והארי היה תמיד שם להגן עליי. אחרי שהוא עזב
הם המשיכו להציק לי אפילו יותר כי לא היה אף אחד שיגן עליי.
וזה הגיע עד כדי כך למצב שהייתי מאושפזת בבית חולים שבוע. ועדיין, לא שמעתי כלום
מהארי.
ג'יימס ראה שדמעה נפלה על פניי וניגב אותה.
"אל תבכי כריסי. את יודעת שאני לא יכול לראות אותך ככה." הוא חיבק אותי.
לאחר כמה דקות הוא היה צריך ללכת אז נפרדנו לשלום.
אחרי שג'יימס הלך החלפתי לבגדים נוחים יותר והלכתי לטייל בחוץ.
מחשבות צצו בראשי והתחלתי לרוץ מהר יותר כדי להעלים אותן. באיזשהו שלב הרגשתי
גוף קשה ומיד לאחר מכן הרגשתי את הרצפה. הסתכלתי מעלה וראיתי פנים מוכרות.
"את בסדר?" הוא שאל והושיט יד לעברי.
"כן.."
הוא הסתכל עמוק לתוך העיניים שלי והרגשתי אי-נוחות.
זה הארי. הארי שלי. החבר הכי טוב שלי. או שכבר לא?
הוא בחן אותי מכף רגל עד ראש ולרגע פחדתי שיזהה אותי כי לא ידעתי מה תהיה התגובה
שלו. לפתע התחלתי לרוץ חזרה לדירה שלי, רציתי להיות רחוקה ממנו. למרות שבתוך
תוכי רציתי אותו קרוב אליי. רציתי לחבק אותו ולספר לו על כל מה שקרה אחרי שעזב עד
עכשיו. "חכי" הוא אמר. הארי התחיל לרדוף אחרי אבל השגתי אותו וזה היה מאוחר מידי.
הארי
"אני אומר לכם, היא התנגשה בי והסתכלתי עליה והיא נראתה לי מוכר, כאילו אני מכיר
אותה ממש טוב אבל אני לא יודע מאיפה. ומשום מקום היא התחילה לרוץ וניסיתי לתפוס
אותה אבל היא מהירה מידי."
"אולי היא איזה מישהי שהכרת בבית ספר או שזו מעריצה." נייל אמר.
"לא היא לא מעריצה. אם היא הייתה מעריצה היא לא הייתה בורחת ממני."
"אז היא בטח מישהי מהבית ספר" אמר.
תיזכר איך היא נראית ותחשוב למי היא דומה." ליאם אמר.
"אני לא חושב שהיא נראית כמו מישהי שאני מכיר."
"רגע.. אוי איזה מפגר אני, היא דומה לכריס."
"כריס-כריס? ה-כריס? לואי שאל.
"נראה לי.."
"היא השתנתה? כמה זמן לא ראינו אותה."
"כן. לא זיהיתי אותה. היא הפכה לבוגרת יותר והרבה יותר יפה."
"היא שווה?" לואי שאל.
"ברור."
YOU ARE READING
the return- harry styles fanfic
Fanficהארי וכריס היו החברים הכי טובים. עד שהוא עזב לאקס פקטור ומאז הם לא מדברים. איך הם ייפגשו? האם הם יחזרו להיות חברים טובים ? איך תיהיה החזרה של הארי?
