הכל שונה

חלק 5-

חזרתי לבית וראיתי א..את עו..מר גמגמתי לעצמי
"שלום אדל"  הוא אמר בכעס והתקרב
"בבקשה תלך" ביקשתי בבכי "למה לי?" אמר בזלזול "כי זה הבית שלי ואני יגיד מי יהיה בו ומי לא" אמרתי לו בביטחון ובקול קצת גבוה "תחזרי בך" אמר וכבר היה קרוב עליי  הרגשתי אותו נושם עליי , אבל לא הסתקלתי על הפנים שלו הסתכלתי

על הריצפה "שאני מדבר את מסתכלת עליי" פקד עליי "אני לא יכולה" אמרתי "עם אני אומר את יכולה הכל" אמר בכעס,ועדיין לא הסתכלתי עליו והוא הצמיד אותי לקיר ותפס לי בפנים כדי שאני הסתכל עליו "עזוב אותי" צעקתי עליו "מה מה תעשי" צעק עליי בחזרה ואחרי שהוא צעק עליי כל האומץ שלי הלך כלא היה

"תצעקי עליי שוב" אמר בקול גבוה ולא אמרתי כלום רעדתי ובכיתי "יופי עכשיו את עושה כל מה שאני אומר מובן" פקד עליי והננתי עם הראש. עלינו במדרגות לחדר שלי והוא הושיב אותי על המיטה ואמר "למה ברחת אתמול?" שאל ולא עניתי "תעני לי" צעק עליי "לא הרגשתי טוב" אמרתי "מה נראה לך שאני דפוק תגידי לי עכשיו את האמת או שזה

יגמר רע" צעק עליי "חשבתי שלא תראה אותי ו..ו" אמרתי והוא תקע אותי "ו..ו.." חיכה אותי בזלזול "תגידי כבר ימטומטמת" צעק ולא עניתי רעדתי ובכיתי לא היה לי מילים זה כאילו לקחו לי אותם, עומר התעצבן וקרע את החולצה ממני וגם את החזייה "בבקשה תפסיק" בכיתי מתחננת "תגידי לי עכשיו או שאני מזיין אותך" צעק עליי "אנ.." באתי להגיד אבל היו דפיקות בדלת ועומר אמר "תיהיה ילדה טובה" והננתי "תלבשי משהו דפוקה" צעק

והתלבשתי מייד. ירדנו למטה ושעומר פתח את הדלת זה היה תומר "מה אתה עושה פה?" שאל תומר "זה אתה מאתמול?" אמר עומר "כן למה" תומר ענה בחוצפה "אני יודע הכל אז את לא צריכה להעמיד פנים" תומר אמר לי "טוב אז עם אתה יודע למה אתה פאקינג לא עוזר לי" ועומר דחף אותי לריצפה והתכופף עליי ואמר "תסתמי את הפה המזדיין שלך לפני שאני מזיין אותך מול הילד המפגר הזה שמעת!!" והננתי בפחד "ושהוא הסתובב לתוצר תומר החתיף לו בוקס לפרצוף שאפילו ירד לו דם מהאף וכמובן שעומר החזיר והם הלכו מקות "דיי בבקשה" צעקתי בוכה אבל אז

תומר מסמן לי ללכת ממה שהבנתי והננתי עם הראש לשלילה כי לא רציתי שהם ירביצו יותר נכון אני לא רוצה שירביצו לתוצר בגלל שהוא עוזר לי "לכי עכשיו" הוא צעק ועומר שמע ורצתי ועומר באה לרוץ אחרי אבל תומר הפיל אותו ורץ איתי

רצנו לחדר שירותים וסגרנו את הדלת רצנו לשם ולא לקומה השנייה בגלל שידעתי שעומר יעלה לקומה השנייה כי החדר שלי שם שמענו את עומר עולה במדרגות יותר נכון רץ וכל כך פחדתי "אל תבכי אנחנו נצליח לברוח" תומר אמר ובא לחבק אותי אבל לא נתתי לו לחבק אותי "בבקשה לא

לגעת בי" אמרתי והיה לא מבט מוזר, מה זה היה המבט הזה אני פאקינג נאנסתי והוא יודע וזה ממש עצבן אותי, אבל הוא רק רצה להרגיע אותי ואני  לא נתתי לו ועוד כעסתי אבל הוא צריך להבין שקשה לי ואני לא יכולה שמישהו יחבק אותי או כל דבר אחר. אחרי איזה 2 דקות של שתיקה שברתי את השתיקה ואמרתי "הוא הלך בוא מהר" והוא בא אחרי, יצאנו בשקט

מהשירותים ושמעתי דברים נשברים בטח עומר שובר דברים בלי בושה מעצבים איזה בן זונה אני שונאת אותו שונאת ואז שמעתי את הצעדים שלו מתקרבים "בוא נרו.." אמרתי אבל עומר אמר "בת של זונה" "עכשיו" צעקתי ואני ותומר רצנו את החיים יצאנו מהבית והיינו ליד איזה בית ספר יסודי שקרוב לבית שלי "חייבים ללכת למשטרה" אמרתי ורצנו לתחנת המשטרה,הגענו לתחנה "שלום שמה אוכל לעזור לכם?" שאל השוטר "אנס.." באני להגיד אבל השוטר אמר "רגע רגע באיזה גיל אתם?" "זה משנה?" שאלתי בכעס "כן ענו בבקשה" "אני 17 והיא רגע בת כמה את?" תומר אמר "16" עניתי לשאלה שלו "אני 17 והיא..." הוא באה להמשיך אבל השוטר אמר "אני לא יכול לעזור לכם סליחה" "מה?!" צעקתי "אתם קטינים מידי ואני לא יאמין לשון סיפור שאתם תגידו כי יש לנו הרבה מה לעשות ואנחנו לא מבזבז את זה על שתי ילדים שרוצים לשקר ולחשוב שהם מצחיקים" אמר השוטר "תקשיב בן זו.. אתה יודע מה אני לא יקלל , היא פאקינג נאנסה ואתם לא מאמינים שזה מעניין לי תתחת אתם תעזרו לנו עכשיו" צעק תומר על השוטר "למה לי?" אמר השוטר בכעס "כי היא פאקינג נאנסה ואתם אמורים לעצור את מי שעשה את זה" צעק תומר "לא רוצים מה תעשה" אמר השוטר "תקשיב לי אדון השוטר זה העבודה שלך ואתה לא תגיד מה אתה רוצה ולא רוצה את עכשיו תקום מהרגיל בוננזה שלך ותתפל בזה או.." תומר באה להמשיך אבל השוטר עצר אותו "או שמה?" אמר השוטר "שאני יגיד את זה למפקד של המשטרה שלך (המנהל של משטרת ישראל)" אמר תומר בכעס "נראה לך הוא לא רואה אותך ממטר" אמר השוטר "ואם אני יגיד לך שהוא סבא שלי?" אמרת תומר בכעס ואני הייתי בשוק הוא פאקינג הנכד של מפקד משטרת ישראל. השוטר לא ענה לו "יופי אז עכשיו תפתחו תיק ומהר "בסדר מה השמות?" שאל "עומר ואדל" עומר צעק מאחורינו