You are mine

~1~

נ.מ דילן
לא הצלחתי כל כך לישון הלילה כי הגוף שלי כאב מאוד ואבא שלי לא מרשה לי לגעת בתרופות אני ממש עייף ואין לי כוח ללכת היום לבית הספר אני גם ככה לא מצליח ללמוד אני לא עברתי מבחן אחד מתחילת השנה והאמת היא שגם לא ממש אכפת לי מזה אני לא מרגיש שיש לי שום צורך ללמוד משהו.
אני יוצא מהחדר שלי בשקט עם התיק שלי על הגב
אני נאנח בשמחה שאבא שלי ישן לפחות יהיה לי בוקר שקט.
אני יוצא לבית הספר ומגיע אחרי רבע שעה הליכה אני מתקדם בשקט לכיתה ומנסה כמה שיותר להוריד פרופיל שלא יראו אותי למזלי הצלחתי להגיע לכיתה בלי בעיה כי הגעתי מוקדם .
בית הספר מתחיל להתמלא בילדים ויש עוד חמש דקות עד לצלצול שמסמן שמתחיל השיעור.
דקה לפני שהמורה נכנסה אני ראיתי את בן ורון מסתכלים עליי וצוחקים אבל אני רגיל לזה זה ככה כל בוקר.
המורה נכנסה לכיתה והתחילה ללמד.
בסיום השיעור אני חושב שהיא אמרה משהו על שיעורי בית אני לא ממש יודע כי כמו תמיד אני לא מקשיב. שמתי את המחברת שלי בתיק ותכננתי לצאת מהכיתה עד שהרגשתי מישהו שדוחף אותי בחזרה לכיסא שלי.
״נו נו נו מה אנחנו רואים כאן״ בן אמר וצחק ולידו אמש רון ושאר החברים שלהם ״היום תיהיה בשעה שש בכניסה לרחוב *****, אם אתה לא תעשה את זה אתה הולך לחטוף הרבה יותר חזק מעכשיו אתה מבין״ רון אמר ״כן״ אמרתי בקול חלש ומהיר ויצאתי מהר מהכיתה אני הרגשתי שהליטל שלי רוצה לצאת אבל לא יכולתי לתת לו כי אני עכשיו בבית הספר
אני ממש מפחד ממה שהולך לקרות היום אבל אני חייב לעשות את זה כי אני ממש לא רוצה להיפגע יותר

———-———-———-———-———-———-————
ברוך הבא לספר השני שלי מקווה שתהנו ☺️