נ.מ דילן
השעה רבע לשש ואני צריך כבר לצאת אבל אני ממש לא רוצה אני מאוד מפחד אבל אני חייב לצערי.
יצאתי מהחדר שלי לכיוון הדלת של הבית לקחתי את הטלפון שלי הוא לא כזה חדיש אבל הוא פועל לא שאני באמת צריך אותו למשהו אין לי אף אחד לדבר איתו. ״לאן אתה חושב שאתה הולך ״ אני שמעתי את אבא שלי אומר שניה לפני שיצאתי מהבית
״א-אני הולך לפגוש חברים״ אני אמרתי לו וניסיתי שזה ישמע אמין ״אה חברים״ הוא אמר בגיכוך
״כאילו שלך יש חברים, אבל תלך ומצידי אל תחזור לפה גם״ הוא אמר לי וחזר לשבת בסלון עם הבירה שלו. ואני פשוט יצאתי התקדמתי ולמזלי אני הגעתי
דקה לפני שש. אחרי כמה דקות אני ראיתי את רון ובן ועוד כמה ילדים מתקדמים לעברי.
״מה אנחנו רואים כאן, ההומו המסריח יצא החוצה מהמחילה שלו.״ בן אמר והשאר צחקו.
״עכשיו אתה בא איתנו״ אמר רון ותפס אותי ביד וגרר אותי. ״זה כואב לי״ אמרתי לו בקול חלש
״ואתה חושב שזה אכפת לי כי..״ ענה לי ואני רק השפלתי את ראשי ושתקתי.
שהם עצרו את ההליכה הרמתי את ראשי ואני ראיתי שהגענו לאיזה שהוא מועדון והם משכו אותי והכניסו אותי פנימה אני מאוד פחדתי אני שונא רעש חזק זה עושה לי כאב ראש וגורם לי להרגיש רע.
״אתה תיהיה פה ואל תזוז עד שנגיד לך שמותר לך עם אתה זז אתה חוטף״ רון אמר לי והוא והחבורה שלו הלכו אחרי עשר דקות שעברו ואני יושב ומנסה שכמה שפחות יראו אותי אני הרמתי את הראש שלי ולא ראיתי אף אחד מהחבורה המפגרת שלהם הם פשוט נעלמו. הרגשתי ממש רע והיו לי כבר דמעות בעיניים ואני כבר התחלתי להיכנס לליטל ספייס אני ממש לא רציתי אבל זה לא היה בשליטתי.
—————————————————————————
-פרק 2 🫣
YOU ARE READING
You are mine
Romanceדילן : נער בן 17 שמאז שאימו נפטרה החיים שלו הפכו להיות סיוט אבא שלו הפך לאלכוהוליסט ובבית הספר תמיד יורדים עליו. אין לו אף אחד והדבר היחיד שעוזר לו להרגיש טוב עם עצמו זה הליטל ספייס שלו. מייקל : הוא רק בן 22 וכבר שולט על כל העולם התחתון הוא ידוע בתו...
