You are mine

~9~

נ.מ דילן
התעוררתי בבוקר משעון מעורר ששמתי אתמול
למרות שאני ממש שונא את בית הספר יש מורה אחת שתמיד עזרה לי מתי שהמצב היה מאוד קשה ואני רוצה לומר לה תודה. הסתכלתי על השעות ואני ראיתי שכבר שבע וחצי ובית הספר שלי מתחיל בשעה שמונה אני קמתי מהמיטה והרגשתי כאב חד במותן שלי ״אאוצ׳״ אמרתי ״מה קרה בייבי״ מייקל שאל אותי הוא בטח התעורר בלי ששמתי לב ״כואב לי במותן״ אני אמרתי לו והוא גיחך ״זה לא מצחיק״ אמרתי לו והתרגזתי כמו ילד קטן הוא קם וחיבק אותי מאחורה
״אתה צודק אני מצטער בייבי את סולח לי ״ הוא אמר לי ונתן לי נשיקה בעורף ״כן״ אמרתי בקול חלש והתחלתי להתקדם בצליעה לכיוון השירותים
״לאן אתה הולך בייבי״ הוא שאל אותי ״אני הולך להתארגן לבית הספר״ אמרתי לו והוא הנהן
״תתארגן ואני יקח אותך״ ״אוקיי״ אמרתי לו והתחלתי להתארגן כעבור עשר דקות הייתה מוכן השעה הייתה עשרה לשמונה ואני ירדתי למטה ״אפשר לצאת דאדי״ אמרתי בשקט ״כן,דרך אגב עם קורא לך משהו בבית הספר תתקשר אליי ואני יבוא לקחת אותך״
הוא אמר לי ״א-אבל אין לי טלפון אני חושב שאיבדתי אותו בבר״ אני אמרתי לו ״נו אז בשביל זה יש את זה״
הוא אמר לי והוציא קופסה של אייפון יפה בצבע תכלת
״ואוו״ הסתכלתי על זה ״אתה אוהב״ הוא שאל אותי
״כן מאוד תודה ״ אמרתי לו ונתתי לו נשיקה על מהירה על הלחי ״טוב בוא נצא כבר לבית הספר, ובטלפון שלך יש כבר את המספר שלי וגם של ג׳קסון השומר ראש הראשי שלי״.
הגענו לבית הספר ואני התחלתי לחשוב מה עם זה לא היה רעיון טוב לבוא לכאן ״אתה בסדר בייבי?״
הוא שאל אותי ״כ-כן״ אמרתי לו עם קול טיפה מהוסס
״אתה יודע שכל דבר קטן שקורא תחייג אליי ישר ואני יבוא״ הוא נתן לי נשיקה על השפתיים ואני אמרתי לו ביי ויצאתי אחרי דקה ראיתי אותו נוסע שמתי את הכובע של הג׳קט שלי ונכנסתי בשערי בית הספר.
הגעתי לכיתה שלי למזלי בלי בעיות בדיוק בצלצול וראיתי את בן ורן ולמזלי הם לא ראו אותי המורה נכנסה והתחילה לקרוא שמות היא עברה את הילדים עד שהיא הגיע לשם שלי ״דילן״ היא אמרה ״כאן״ אמרתי בקול חלש וכמעט העיניים של כולם היו אליי אני מבין למה אני לא הייתי הרבה זמן בן ורון גם הסתכלו אליי והמבטים שלהם נראו עצבניים המורה התחילה בשיעור ואני כמו רוב הפעמים לא ממש הקשבתי וסתם ציירתי במחברת שלי בלי ששמתי לב השיעור נגמר וההפסקה התחילה והילדים התחילו לצאת אני לקחתי את התיק שלי ולמזלי הצלחתי לצאת עם כל הילדים בלי שרון ובן יקלטו אותי הלכתי לשבת בעץ ליד הכניסה של בית הספר אף אחד לא מגיע לשם והחלטתי לצלצל למייק.. זאת אומרת דאדי
פתחתי את הטלפון וראיתי שתי מספרים
דאדי❤️, ג׳קסון
לחצתי על דאדי זה אפילו לא חייג שלושה פעמים והוא כבר ענה לי ״בייבי הכל בסדר״ הוא שאל אותי מהר ״כן כן דאדי״ אמרתי לו וצחקקתי ״רק סיימתי את השיעור הראשון ואני כבר מתגעגע אליך״ אמרתי בקול מובך ״גם אני מתגעגע אליך בייבי״ הוא אמר לי
״תראו תראו מי זה פה״ שמעתי ואז ראיתי קבוצה של ילדים עומדים מעליי ומובילים אותם איך לא בן ורון
״האם רואות עיניי נכון וזו הזונה דילן״ בן אמר לי
״בייבי הכל בסדר״ מייקל שאל אותי בטלפון באתי לענות לו אבל אז הרגשתי צריבה בלחי ודמעות עלו בעיניים שלי הטלפון נפל לי מהיד והם התחילו להכות אותי ברקע אני שמעתי קולות מהטלפון שלי
״היי בייבי תענה לי ״ הוא צעק ״ג׳קסון תאתר לי את המיקום שלו״ ״תרגע בייבי כמה דקות אני אצלך״ הוא אמר ואז שמעתי ניתוק אבל הם המשיכו להכות אותי והדמעות התחילו לזרום.