הגבר שלי

חלק 10 היילי:

יצאתי מהחדר שלו טיפה רועדת רציתי לבכות רציתי כל כך לבכות הדמעות היו שם אבל לא נתתי להן לצאת אני לא מאמינה שהוא עשה את זה אני לא רוצה להאמין שהוא עשה את זה כואב לי כל כך אני לא יודעת אם אני אוכל לשבת בשיעור בסוף החלטתי שאני אחזור למעונות אני לא מסוגלת להיכנס לשיעור לא עכשיו זה שיעור שיש לי עם הלן אז היא בטח לא תבין חמה אני לא נמצאת והיא תתקיף אותי בשאלות אחר כך אבל אני לא מסוגלת להיכנס.
פתחתי את דלת של החדר שלנו ורק אחרי שווידאתי שאני לבד רק אז נתתי לדמעות שלי לצאת לא הפסקתי לבכות עמדתי על הרצפה כי לא יכולתי לשבת מהכאב ראיתי איך החולצה שלי מטרתבת מדמעות עוד אחת ועוד אחת זה לא מפסיק זה יוצא כמו סופה אני לא מסוגלת להפסיק ואני גם לא רוצה להפסיק בכי תמיד עזר לי להשתחרר אבל עכשיו הוא רק מכביד עלי אני אני לא רוצה להפסיק אני רוצה להכאיב לו אני רוצה להרביץ שלו אני רוצה שיחווה כאב סבל אני רוצה שיחווה את מה שעשה לי ואני אנקום בו אני אנקום בו וזה יהיה יותר נורא ממה שעשה לי אני יגרום לו להתחרטת על הרגע שהכיר אותי על הרגע שהחליט לפנות אלי שוב פעם על הרגע שהוא החליט לגעת בי.

"היילי מה את עושה פה" התעוררתי כששמעתי את הלן אני חושבת צועקת לי כמו שאתם מנחשים ישנתי על הבטן מרוב הכאב "עזבי אותי תני לי לישון" "לישון בתחת שלי למה לא היית בשיעור" קמתי לישיבה והתחרטתי שעשיתי את זה כי נורא כאב לי אז קמתי גם כדי לעמוד מולה אני לא אוכל לספר לה את זה כשאני יושבת ומרגישה את מה שעשה לי "הלן משהו רע קרה לי".

"אני לא מאמינה שהוא עשה את זה" היא אמרה אחרי שסיפרתי לה מה קרה "אני רוצה להרוג אותו" אמרתי בקול שבור כי לא יכולתי במהלך השיחה הזאת לא לבכות "אהבה שלי" היא אמרה וחיבקה אותי היא התקשרה לסופיה ואחרי משהו כמו 10 דקות היא הגיע מתנשפת? "מה קרה עכשיו אני רוצה פרטים" היא אמרה במהירות אחרי שסיפרתי גם לסופיה לא יכולתי להחזיק את זה יותר ויצאתי לסבב נוסף של בכי חזק ללא מעצורים אחרי בערך 5 דקות שבכיתי והלן וסופיה רק חיבקו אותי "אני החלטתי שאני הולכת לנקום בו אני יתעלל בו ללא סוף" "את בטוחה שאת רוצה ללא סוף כאילו אני מבינה פעם פעמיים אבל" הלן אמרה "בלי אבל מה שהוא עשה זה בלתי נסלח ואני יקבל על זה עד מותו" "אוקיי מה שאת רואה לנכון" היא המשיכה.

יצאנו לכיוון החדר אוכל כי אני גוועת אני מקווה נורא שהוא לא יהיה שם כי אם כמה שאמרתי שאני אנקום בו על מה שעשה עכשיו זה לא הזמן לזה עכשיו אני עדיין מעבדת את כל מה שקרה בראש שלי למזלי הוא לא היה בארוחה וכבר נגמר לנו היום אז הלכתי להתקלח.

היום אין לי שיעור עם תומאס אז אני לא אצטרך לראות אותו נכנסתי לשיעור הראשון שלי היסטוריה השיעור עבר דיי חלק זה היה שיעור עם הלן אז היה גם כיף בשיעור כשהגיעה שעת ההפסקה דיברנו עם סופיה שניפגש בדשא וכך עשינו ראינו את סופיה יושבת על הדשא והתקדמנו אליה "כמה זמן" היא התלוננה "מה זה לא היה הרבה זמן" התעקשתי "זה היה מלא זמן" "לא את סתם מחרטטת" "טוב אם את אומרת" נכנעה לבסוף כל אחת הוציאה את האוכל שלה ופתחנו מין פיקניק קטן כמו כל פעם שאנחנו אוכלות בדשא "אז אתן זורמות לפאב מחר" שאלתי כי אני נורא רוצה לצאת לשתות אבל רק לשתות בלי יותר מידי ומחר שבת אז זה יהיה מושלם "יודעת מה למה לא הרבה זמן לא רק ישבנו ושתינו" הלן אמרה ואני הייתי בשוק ולא רק אני גם סופיה הסתכלה עליה בהלם "רגע רגע שאני אבין הלן מרטין מסכימה איתי לבוא לפאב" אמרתי בהלם היא תמיד נגד זה לא שהיא לא אוהבת פאבים או מועדונים אבל היא תמיד תהייה הראשונה לשלול את הרעיון "כן היילי קופר את שמעת נכון" היא מחזירה לי "סופיה אני חושבת שנצטרך להזמין רופא" "דחוף" היא מחזירה לי "אמאלה סתמו" הלן אמרה ואנחנו רק צחקנו ואז גם היא הצטרפה.