Werewolves

פרק 1

ממליצה לשמוע את השיר. זה לא קשור ספציפית לפרק, אבל זה סתם שיר נחמד על ההתחלה, שלפחות לי גורם למצב רוח טוב.🙃

ועכשיו לפרק:
.
.
~לפני חצי שנה~

השמש סינוורה אותי אבל עדיין לא רציתי לקום.

שמתי את הכרית על פניי, אבל תוך שנייה היא נלקחה ממני.

"נו מה?" שאלתי בעייפות והחנקתי פיהוק.

הרגשתי ממש ישנוני.

הרמתי את מבטי וראיתי את אמא שלי עומדת מולי בידיים שלובות.

"אפשר עוד חמש דקות?" שאלתי אותה, מקווה שהיא תסכים.

"לא. זה היום הראשון בבית ספר החדש, אתה לא רוצה לאחר, חמוד" אמא אמרה לי.

שיט, שכחתי.

קמתי מהמיטה במהירות והלכתי לשירותים.

צחצחתי שיניים, שטפתי פנים ורצתי להתלבש.

אחרי שסיימתי, הסתכלתי בטלפון וראיתי שהשעה כבר הייתה 7:50.

שיט, אני מאחר. אבל אולי אני עוד אספיק.

"אמא אבא אני הולך!" צעקתי וירדתי במהירות למטבח, אבל הם לא היו שם.

הלכתי לשולחן וראיתי שמונח עליו פתק.

'היינו צריכים ללכת לעבודה.
שיהיה לך יום מקסיםxx'

קראתי את הפתק ונאנחתי. כמו תמיד.

למה הם אף פעם לא יכולים להיות כאן בבוקר?

הכנתי לעצמי סנדוויץ' ולקחתי את התיק, ממהר לבית הספר.
.
.
נכנסתי לבית הספר והסתכלתי סביבי.

יופי, אני לא מכיר כאן אף אחד. חשבתי לעצמי במרמור.

הרגשתי בודד. אני שונא להרגיש ככה.

שיט, אני בטח מאחר.

באתי לבדוק בטלפון מה השעה אבל הטלפון היה כבוי.

שכחתי להטעין אותו ועכשיו אין לי סוללה.

נאנחתי וניסיתי למצוא את הכיתה שלי.

מערכת שעות לקחתי יום לפני ועכשיו אני רק צריך לדעת איפה הכיתה במסדרון ארוך שכל הכיתות בו נראות אותו הדבר ואין שלטים על הדלתות.

בשיא הרצינות, לא יכלו לשים שלט על הדלת של כיתה ט'3? או על הדלתות של הכיתות האחרות?

איך אני אמור לדעת לאן ללכת?

נאנחתי והמשכתי ללכת.

פתאום נתקלתי במישהו ונפלתי.

"היי, תיזהר לאן אתה הולך" הוא אמר לי ועזר לי לקום.