השרביט והחרב

חיפוש אחר האמת

נקודת מבט הרמיוני

שכבתי במיטתו, חושבת על ארועי היום ובעיקר על השיעור לחימה ועל איך שפרסי ואנבת נלחמו, היה נראה שהם מאוד מיומנים, 'אני צריכה לשאול אותם מחר על זה ' קבעתי לעצמי ועם המחשבה הזאת נרדמתי.

התעוררתי לקול השעון המעורר, מתארגנת ויורדת למועדון של גריפינדור, התיישבתי על אחת הספות, חושבת כמה מזל יש לי על זה ששני ההורים שלי אנושיים לגמרי ובכל זאת יצאתי עם קסם בדם שלי אבל לפעמים אני תוהה מדוע שייכו אותי לגריפינדור ולא ורייבנקלו.
בגריפינדור אין לי הרבה חברים קרובים חוץ מהארי ורון אבל מריינבקלו בניגוד לגריפינדור הכרתי חברים, לפעמים אני עושה איתם שיעורי בית ועבודות.

"בוקר" רון ירד גם הוא למועדון, משפשף את עיניו מהשינה "אני עדיין לא מבין איך את קמה כל כך מוקדם כל יום"

"תגיד רון, אתה תהית איך פרסי ואנבת נלחמים ככה? איפה הם למדו להילחם? " שאלתי אותו, נואשת לקבל פתרון אפילו מאחד כמו רון

"כנראה למדו את זה בבית ספר שלהם, תשאלי אותם" אמר רון

התפעלתי, רון באמת אמר משהו חכם, רק חבל שחשבתי על זה קודם

"נו? עזרתי לך? " שאל רון כשראה את ההתפעלות שלי

"מאוד" אמרתי בציניות ונראה שרון הסתפק בזה כי פנה להתארגן.

ישבתי וקראתי ספר עד שהארי, רון ופרסי ירדו מהחדרים של הבנים ואנבת משל הבנות.
אמרתי להארי ורון שיתקדמו בלעדי ונשארנו רק אני אנבת ופרסי.

"את רוצה ממנו משהו? " שאל פרסי

"אה, כןכן, מאיפה למדתם להילחם?" שאלתי אותם ואנבת ענתה לי, "למדנו בבית ספר למחוננים של מר ברונר ושם מאמינים שצריך לדעת להילחם אם קורה משהו ואין אפשרות להשתמש בשרביט"
רק אחרי שאמרה את זה נזכרתי ששאלתי אותה בדיוק אותה שאלה והיא ענתה לי בדיוק אותה תשובה.

"אה, אוקי" אמרתי ורשמתי לעצמי ללכת לברר בסיפריה על הבית ספר שהם למדו בו.

בדרך לחדר אוכל הסתכלתי במערכת שעות שלי
שעה ראשונה-התגוננות מפני כוחות האופל, ראיתי את המורה שאמורה ללמד את זה והיא לא נראת כזאת שתלמד שיעור כזה, אם לומר את האמת היא נראית כמו קרפדה ורודה
שעה שניה- גילוי עתידות, מזה אני יכולה להבריז, אני שונאת את השיעור הזה והבטחתי לעצמי שאני לא יחזור לשם שוב לעולם, בשעה הזאת אני יוכל ללכת לספריה לחפש מידע על הבית ספר למחוננים של מר ברונר, אני לא חושבת שפרסי ואנבת באמת למדו בבית ספר הזה, פרסי ממש לא נראה מחונן ואנבת אמרה שהם היו בבית ספר ביחד. משהו בסיפור הזה פשוט לא נשמע לי הגיוני

הגעתי לחדר אוכל והתישבתי בשולחן גריפינדור ליד הארי, רון, פרסי ואנבת

לא ממש אכלתי, חשבתי על הכל, מההתחלה הסיפור של פרסי ואנבת נשמע לי מוזר, זה הפעם הראשונה שאני שומעת שיש בהוגוורטס תוכנית לחילוף תלמידים.