פרסי ג'קסון והארי פוטר נפגשים

אין לי מזל בבחירת סבים

נקודת מבט אנבת

התעוררתי במחנה החצויים והלכתי להתאמן, טיפסתי על הקיר טיפוס ואז שמעתי את כירון קורא לי, ירדתי והלכתי אליו, לידו היו 4 אנשים מוזרים בגלימות." אנבת' תוכלי לקרוא לפרסי בבקשה ולהגיד לו לבוא לבניין המרכזי " שאל כירון "בטח כירון" עניתי לו והלכתי אל ביתן מספר 3 (ה.כ הביתן של פרסי)הוא בטח עדיין ישן חשבתי לעצמי. כשהגעתי אל הביתן נכנסתי וקראתי לו "פרסי" וכל מה שקיבלתי היה נחירה "או, פרסי" והלכתי להעיר אותו אבל לשווא כל מה שעשיתי לא הצליח ניסיתי לנער אותו, לצעוק אפילו לשפוך עליו מים(כמובן שהוא נשאר יבש) לבסוף חשבתי על רעיון איך להעיר אותו התקרבתי אל האוזן שלו ולחשתי "עוגיות שוקולד צ'יפס כחולות" וכמובן כמו שציפיתי הוא התעורר.

נקודת מבט פרסי

חלמתי שאני ואנבת' ביחד בדייט ליד החוף ופתאום ירדתי על ברכי והצעתי לה "אנבת' האם תינשאי לי?"שאלתי ומה שהיא ענתה לי היה "עוגיות שוקולד צ'יפס כחולות" ואז התעוררתי, כל כך התאכזבתי שזה היה רק חלום, אבל עדיין רציתי את העוגיות הכחולות שלי אז שאלתי את אנבת' איפה העוגיות והיא ענתה לי שלא היו שום עוגיות(🥲😢😿) "עכשיו פרסי תקום כי כירון קורא לך לבניין המרכזי" אמרה לי אנבת', וביחד הלכנו אל הבניין המרכזי
כשהגענו לשם ראיתי 4 אנשים מוזרים הראשון היה זקן, היה לו זקן ארוך ,משקפי חרמש ועיניים כחולות שנתנו לי הרגשה שמעבירים אותי רנטגן ולצידו היו 3 נערים מוזרים שנראו יחסית בגילי הראשון היה נער עם שיער ג'ינג'י, גבוה, רזה וגמלוני
השנייה הייתה נערה היה לה שיער חום מתולתל ושיניים קדמיות קצת בולטות ולצידה עמד נער הוא נראה קצת דומה לי, היה לו שיער פראי בצבע חום שחור ובמצחו בצד ימין הייתה צלקת (אני חושב שאני הולך לקרוא לו ילד צלקת), היא נראתה קצת כמו הברק של זאוס(אני יודע כי ראיתי את הברק שלו בעצמי) היה לו משקפיים ועיניים ירוקות וכולם שם לבשו גלימות🧐. מה הקטע עם כל הגלימות האלה? מה יש מסיבת תחפושות ואף אחד לא הזמין אותי?(😥) "מי אתם, ומה אתם רוצים מפרסי?" שאלה אנבת' וקטעה את מחשבותיי "או, כמובן איפה הנימוסים שלי אני הוא אלבוס פרסיבל וולפריק בריאן דמבלדור" אין מצב שאני אזכור את השם הארוך הזה חשבתי "ואלה הם רון וויזלי, הרמיוני גריינג'ר והארי פוטר" "פרסאוס ג'קסון, אבל אתם יכולים לקרוא לי פרסי" הציגתי את עצמי "מה אתם רוצים מפרסי?" אנבת שאלה "אנחנו רוצים לדבר איתו על מה שהוא חשוב מאוד וסודי מאוד המידע הזה מיועד אך ורק לפרסי ולכן אני מבקש ממך לצאת כדי שנוכל לשוחח" אמר דמבלדור אל אנבת' " לא בא בחשבון, היא נשארת כאן" אמרתי.

נקודת מבט הארי

כשהגענו לבניין המרכזי וכירון הלך (דהר?) מכאן, כעבור כמה דקות נכנסו אנבת' ונער. הנער היה שזוף ונאה הוא היה בעל עיניים ירוקות ים ושערו היה שחור, הוא היה קצת דומה לי. הוא לבש מכנסי ג'ינס וקפוצ'ון. זה בטח פרסאוס חשבתי לעצמי. דמבלדור הציג אותנו ופרסאוס, סליחה, פרסי הציג את עצמו "מה אתם רוצים מפרסי?" שאלה אנבת בטון תוקפני, דמבלדור הסביר לה שזה מידע סודי ושהוא מיועד רק לפרסי ושהיא לא יכולה להישאר כאן. " לא בא בחשבון היא נשארת כאן" אמר פרסי בקול מאיים שהיה יכול להפחיד אפילו את וולדמורט. מי הוא חושב שהוא שהוא אומר לא לדמבלדור רון צדק הוא על בטוח אוכל מוות. מה אני אומר בכלל?, אני לא יכול לשפוט אותו רק בגלל שהוא רוצה שחברה שלו תישאר "אני מרגיש שגם אצלה יש קסם, אני מניח שהיא יכולה להישאר " " ועכשיו לסיבה שבגללה אנחנו כאן, זה אולי ישמע לך מוזר אבל אנחנו קוסמים" אמר דמבלדור ציפיתי שפרסי יתחרפן, יצחק או יפול מהכיסא, אבל מה שהוא עשה הפתיע אותי הכי הרבה, הוא הרים גבה ואמר "אוקיי" אין מצב שהוא לא ידע על זה לפני הוא על בטוח אוכל מוות, פתאום התחלתי לכעוס, איך הוא יכול לשרת את האיש הנורא הזה שרוצח אנשים להנאתו. "ובאתי לכאן כדי להזמין אותך לבית ספרי הוגוורטס לכישוף ולקוסמות" אמר דמבלדור וקטע את מחשבותיי