פרסי ג'קסון והארי פוטר נפגשים

המחנה

נקודת מבט הארי

היום אנחנו הולכים לאסוף את הנכד של וולדמורט ולהביא אותו אל הוגוורטס, חשבתי "הארי בוא לפה" קראו לי רון והרמיוני אל הסלון. "היי, מה קורה? דמבלדור כבר הגיע?" שאלתי " לא, עדיין לא, אבל רציתי לדבר איתך ועם הרמיוני לפני זה" אמר רון "על מה?" שאלה הרמיוני "אני חושב שפרסאוס הזה אוכל מוות"
"מה?" אמרנו אני והרמיוני
"תנו לי להסביר לכם" אמר רון
"דבר ראשון הוא הנכד של אתם יודעים מי אז בטוח שהוא רשע בדיוק כמו סבא שלו דבר שני כשדמבלדור אמר שהזהות של אבא שלו לא ידועה ראו שהוא שיקר ואני חושב שאני יודע למה, אני חושב שאבא שלו הוא אוכל מוות ודמבלדור לא אמר את זה רק כדי שאנחנו לא נשנא אותו. וגם מה זה כדי שנוכל להשגיח עליו(ה.כ מה שדמבלדור אמר בפגישה) דמבלדור בטח רוצה שנשמור עליו שהוא לא יעשה דברים מרושעים של אוכלי מוות" האמת שרון שיכנע אותי יכול להיות שזאת בדיוק הסיבה. התחלתי להרגיש את הזעם והכעס מתחילים להתפשט בכל הגוף שלי "רון, אתה לא יכול לחשוב ככה עוד מלפני שפגשת אותו אולי הוא נחמד ולא מרושע בכלל אתה לא יכול סתם ככה לקפוץ למסקנות" אמרה הרמיוני " ומה אתה חושב הארי?, אתה חושב שאני צודק?" שאל רון "אני חושב שעדיף לחשוד ולטעות מאשר לא לחשוד בכלל ושבסוף הוא יהיה אוכל מוות" אמרתי "את רואה אפילו הארי מסכים איתי" אמר רון בזמן שדמבלדור נכנס לחדר "אתם מוכנים ליציאה?" שאל דמבלדור "כן" אמרנו שלושתנו ביחד
לאחר מכן התעתקנו אל גבעה, על הגבעה היה פסל מזהב עץ ועליו גיזה מזהב וליד העץ היה דרקון(??????) מתחת לגבעה היו 12 בקתות מסודרות בצורת ח ועוד כמה בקתות מפוזרות היה שם גם שלט שכתוב עליו בשפה שאני לא הבנתי אבל מתברר שדמבלדור כן הבין כי הוא אמר" ברוך הבא למחנה החצויים, עבר הרבה זמן מאז שהייתי כאן פעם אחרונה" דמבלדור היה הראשון שהתחיל ללכת ולהתקדם אל המחנה אבל כשאנחנו התחלנו להתקדם נעצרנו על ידי משהו כמו קיר בלתי נראה שחוסם אותנו, נראה שדמבלדור ראה את זה ואמר "זה לא היה כאן שכשאני הייתי חניך פה. טוב אני אלך לקרוא לכירון" כעבור כמה דקות דמבלדור חזר עם איש שרכב על סוס, לא סליחה זה היה איש שהחלק התחתון שלו היה סוס והעליון בן אדם. "הוא קנטאור" לחשתי לרון שנראה מפוחד, הוא מעולם לא פגש קנטאור " אתה קנטאור" אמרה הרמיוני בקול " נכון מאוד, אתם יכולים לקרוא לי כירון" אמר הקנטאו--כירון. כירון מלמל כמה מילים ואז אמר לנו שאנחנו יכולים להיכנס והצלחנו להתקדם. "מה מביא אותך לפה חבר ותיק?" שאל כירון בזמן שהלכנו במחנה "אנחנו מחפשים את פרסאוס ג'קסון " אמר דמבלדור "אני מבין" " אנבת' " כירון צעק אל עבר מישהיא שירדה מקיר טיפוס עם לבה, רק רגע לבהההה(?????¿). "אנבת', תקראי בבקשה לפרסי ותגידי לו לבוא אל הבנייןהמרכזי" כירון אמר לילדה. לילדה היה שיער בלונדיני מתולתל/גלי והעיניים שלה היו בצבע אפור והיה נראה כאילו יש סופה בתוך העיניים שלה(ה.כ ככה אני מדמיינת אותה) "בטח, כירון " אמרה הילדה (אני חושב שקוראים לה אנבת') "בואו אחריי נחכה לו בבניין המרכזי" אמר כירון והלכנו

***************************

אז זה היה הפרק השני מקווה שנהנתם ואהבתם וכמו שכתבתי בפרק הקודם תכתבו לי דברים שאתם רוצים שיהיה בפרקים הבאים או דברים שאני צריכה לשפר

ולכל המודאגים פרק הבא יש את הנקודת מבט של פרסי

וכמובן לפינת ההתלהבות כתבתי היום תופים תופים תופים 🥁🥁🥁533 מילים 🥳

*למי שלא מבין ה.כ זה הערות הכותבת