נקמה בשביל הקטן שלי

פרק 5.

נקודת מבט: ג'י אן

הרגשתי זרוקה.
הרגשתי כאילו לוקחים אותי ושמים אותי בפח.
''אני יודעת כמה הוא אוהב אותי אבל הוא הגזים לגמרי'' אמרתי לעצמי אחרי שהכוס נשברה.
הלכתי לחדר הקטן שלי, שכבתי על הספה עם שמיכה דקה אך נעימה.
אמרתי לעצמי שאם הוא יחזור וירצה לדבר מה אגיד לו, אך שיניתי את דעתי מכיוון שחשתי כל כך פגועה ולא רציתי לדבר איתו.
לא הבנתי את מעשיו מכיוון שגם אף פעם לא רבנו ככה.

התחלתי להאשים את עצמי ואני בטוחה שגם הוא.
הלכתי לשים סוודר ולנעול נעליים ובאתי לצאת לחפש אותו אבל בפתח הדלת חשבתי לעצמי.
'למה לי, הוא לפעמיים צריך להרגיש אשם ולבדוק מה איתי, לא רק אני זאת שצריכה לדאוג לו כל הזמן'.
ועוד מחשבות כאלה ואחרות אז סגרתי את הדלת נכנסתי חזרה למיטה שלי והתחלתי להירדם כשעצבות שולטת עליי.

הייתי ממש עייפה ורדומה כששמעתי שהוא נכנס עם עוד מישהו וממש לא יכולתי להתעלם מזה.
'למי הוא הולך להפריע עכשיו?' חשבתי בכעס לא ברור.
ניסיתי להירדם בחזרה ורק שמעתי שהוא ניקה את שברי הכוס עם המטאטא ולפי מה ששמעתי, קולו של האיש היה מוכר לי אבל לא היה לי איכפת לי מדי שהייתי יוצאת לבדוק את זה וגם יכול להיות שאני חולמת אז חזרתי לישון.

בבוקר קמתי קצת מאוחר בגלל שבדרך כלל הוא זה שמעיר אותי.
קמתי והתלבשתי, עשיתי דוש קצר ולקחתי את התלבושת שלי לשם שינוי למרות שלא היה חייב.
התלבשתי והלכתי לכיוון המטבח להכין לי ארוחת בוקר ופתאום ראיתי את שניהם.
את אחי מקפיץ חביתה תוך כדי שמזמזם לעצמו שיר ואת הנער יושב על הכיסא ואוכל את החביתה הקודמת שאחי הכין.

נקודת מבט: טאהיונג

קמתי והסתכלתי על השעה, מבין שאנחנו מאחרים.
הערתי את ג׳אנגקוק ועד שהתעורר הספקתי ללבוש את הבגדים שנתן לי שהיו קצת יותר מדי קטנים עליי.
כשסיימתי הוא קם שטף פנים והתלבש גם הוא בבגדיו.
''יאללה נאכל מהר ונמהר לצ...'' הוא עצר אותי באמצע עם אצבעו על שפתיו.
''בוא בנתיים לא נדבר כל כך כי אחותי ישנה ואני לא רוצה להפריע לה'' הוא אמר והוסיף.
''גם היחסים ביננו אתמול לא היו טובים אז אני לא רוצה לעצבן אותה יותר'' ויצא, הלכתי בעקבותיו למטבח והוא שאל אותי מה אתה רוצה לאכול.
''חביתה עם סלט'' עניתי בשקט. הוא באמת אח מתחשב.
הוא הוציא שני ביצים מהמקרר וגם שני מלפפונים ושתי עגבניות קצת חסה ובצל שום שמן מלח ועוד כמה רכיבים שלא הכרתי.
הוא שאל אם אני יכול לחתוך כשהו יטגן את החביתות ואמרתי לו שכן למרות שלא הייתי טוב בבישול בכלל.
ניסיתי כמה שיותר בעדינות ולבסוף כשכמעט סיימתי נחתכתי אבל משום מה, לא הראיתי לו.
כשהתיישבתי מתי שהוא סיים את הסלט וגם את החביתה הראשונה נזכרתי במה שקרה אתמול.
'אני רוצה לצאת איתך' נזכרתי במה שאמרתי לו אתמול והכנסתי את החביתה לפי.
שמחתי שאנחנו מתחילים להיות חברים ואפילו לצאת, אבל לפי ידיעתי הוא רק בן 15 או 16 אני לא בטוח אם הוא באמת מבין מה זה אומר לאהוב ואם הוא חווה את זה בעבר.
כי אני באמת חושב שאני צריך להכיר אותו יותר טוב כדי שהקשר הזה יהיה אמיתי.