מזהירה לפני
הסיפור יכול להכיל:
מילים גסות, קטעים מיניים🔞, אהבת גייז👨❤️👨 ודומים לזה, אם זה לא לטעמך את/ה יכולים/ת לצאת מהסיפור.
תודה על הקריאה ומקווה שתהנו מהספר😁
נקודת מבט: ג'אנגקוק
*פלאשבאק*
''תהרוג אותי, לא אותו'' שמעתי כמה מילים בודדות ואז נשמעה ירייה חודרת בין כל הכאוס שאחז בבית.
''לא, לא בבקשה אל תפגע באח שלי'' שמעתי מישהו צועק בבכי.
''מי אמר שאני צריך להקשיב לך?'' האיש המתועב אמר בקול גס.
''את כל כך דומה לאימך, אולי גם המוות שלך יהיה דומה'' הוא אמר וצחק, רציתי להרביץ לו בכול כוחי, לצרוח עליו את כול גרוני, להרוג אותו ולעצור את הסרט שנכנסנו אליו. אבל גופי קפא ורק מוחי עבד וגם זה בקושי.
הייתי מכוסה בדם, עם אימי על רגליי כשהחזקתי אותה בידיי.
דמעות עדיין עמדו על לחייה והכדור שהיה תקוע לה בצד הצוואר עדיין שיחרר דם.
גם לי היה בכתף חור מכדור אחר אבל עליי לא חשבתי למרות הכאב וצוסר התחושה באותו מקום.
פשוט נאלמתי. הקולות שהיו אמורים להיכנס לאוזניי נחשמו בגל של פחד אימה וחוסר אונים.
גם לא כששמעתי את קולות המשטרה דופקים ופורצים למקום שהיה נקרא בייתי.
בזמן שעדיין הייתי מחובר למציאות שמעתי את אחותי נופלת על הריצפה, הבחור שהיה אמור להיות אבא שלי ברח והשוטרים נכנסו בסופו שלדבר.
זה הזיכרון האחרון שאני זוכר עד שראיתי שחור.
בחזרה להווה:
קמתי עם כאב ראש אדיר והרבה דמעות שיוצאות מעיניי בלי בחירה בתוך החדר החשוך.
הייתי לחוץ לא הבנתי מה קרה, חשבתי שאני באותו מקרה והתחלתי לצעוק בלחץ רם 'ג'י-אןןןןן' בהיסטריה.
קמתי מהמיטה ופניתי לחפש אותה ברחבי החדר עד שיד תפסה אותי ומשכה אותי לחיבוק.
''זה בסדר אח גדול, אני פה. אני לא יעזוב אותך בחיים'' הרמתי את עיניי אל אחותי הקטנה ממני בשנה והשבתי לה חיבוק צמוד, זה היה הדבר שהכי הייתי צריך עכשיו.
כעבור כמה דקות שנרגעתי לאחר שירדה והביאה לי כוס מים צחים.
''אני מצטער'' אמרתי לה בשקט.
אני לא יודעה איך היא יכולה להמשיך לסבול אח כזה מעצבן ונזקק.
''אין לך על מה להצטער ג׳אנגקוק, הכל טוב והכל יהיה בסדר. אני איתך עכשיו'' היא אמרה בחיוך מנחם וליטפה את גבי.
''שוב פעם חלמת על זה?'' היא שאלה במבט עצוב.
ביום שבו אימי נהרגה החיים שלי התחילו להיות שבורים, אפילו יותר ממה שהיו לפני.
רק סדוקים.
אבל אז, עדיין היה לי את אימי שהייתה לצידי ותמכה בי ובאחותי לאורך כל הדרך עד שהוא השתנה, האיש שהיה פעם אבי.
בערך לקראת גיל שמונה או אפילו קצת אחרי כל זה קרה... כל הצעקות הריבים המכות וגם.
האניסות.
לא היה לנו שם דרך לצאת מזה עד שיום אחד עמדתי נגדו.
לפחות ניסיתי.
ילד בן 12 נגד אב מתעלל.
YOU ARE READING
נקמה בשביל הקטן שלי
Roman d'amour''ג'אנגקוק, תקשיב. אני ברצינות לא רוצה לפגוע בך'' הסיפור מספר על חייו הקשים של ג'אנגקוק בהווה עבר ועתיד. העבר שלו, לא היה פשוט בדרך הכי קלה לתיאור ולפעמיים הוא חוזר לתקוף אותו בסיטואציות שונות המשפמעות עליו באופן די קיצוני. הוא עבר הרבה בחייו וכבר ו...
