נקמה בשביל הקטן שלי

פרק 8.

בקטע הזה הולך להיות תוכן מיני קצת קשה🔞 אז מי שפחות מתעניין בזה יעביר לדף הבא.
תהנו וממליצה להמשיך לקרוא כי מפה זה באמת מתחיל להיות מעניין😉

נקודת מבט: טאהיונג

סיימתי להתארגן ויצאתי מבייתי במהירות.
כשניי מטר מהתחנה ראיתי את הקו שלי מגיע ורצתי.כדי להספיק אותו.
ידעתי שאאחר כי השעות היו עמוסות ומאחר שהנסיעה לשם היא חצי שעה שהיינו אמורים להיפגש בסביבת העשר דקות הקרובות.
חיפשתי את הטלפון של בתיק ונזכרתי שהנחתי אותו על השידה בבית ועכשיו גם אין לי טלפון.
''אוף, דווקא היום זה קרה'' מלמלתי לעצמי בעצבים.

כעבור כחמישים ותשע דקות מורטות עצבים של נסיעה בידיעה שאתה מאחר ואין לך שום דרך לתקשר איתו בגלל ששכחת את הטלפון שלך בבית, הגעתי לאיזור הים, כמה מטרים מהמסעדה ששם קבענו להיפגש ולא ראיתי אותו בשום מקום גם אם סקרתי את האמזור במשך חמש עשרה דקות שהסתובבתי הלוך ושוב על המדרכה החול ואפילו במים.
נחרדתי להבין שיש מצב שקרה לו משהו או שפשוט פיספסנו אחד את השני.
אבל ההרגשה בליבי לא עזבה אותי לשנייה
וכשראיתי ריבוע שחור מחזיר את קרני השמש לפרצופי התחלתי להפנין שההרגשה שלי לא סתם שיחקה בליבי.
התקדמתי בצעדין גדולים ומהירים, רואה טלפון שחור של סמסונג עם שלושת המצלמות.

'כמו שיש לג׳אנגקוק'

ותיק חום עם פסים ירוקים זרוק על הריצפה.
ניסיתי להרגיע את עצמי שזה אולי של איזה מתרחץ שהניח את זה כאן ונכנס למין במהירות.
אך החקדה גברה והדלקתי את מסך הטלפון ושנייה לאחר מכן, חשכו עיניי.
חוץ מהתמונה הברורה והישנה של ג׳אנגקוק אחותו ואימו, היו התראות של שניי שמות.
ג׳י-אן וג׳ימין.
הלב שלי פעם בכאב.
מה כבר יכול תקרות לו?
שאלתי את עצמי.
יכול להיות שהוא נכנס למים והשאיר את זה כאן?..
לא.
הוא אמר לי שהוא בחיים לא היה משאיר את אחותו לדאוג ככה ואם הייתה שיחה הוא היה עונה, קבעתי מלפניי יותר משעה, הוא לא היה נכנס לים לבד ליותר משעה ומסנן את אחותו או את ג׳ימין.
בכללי הוא לא היה גורם לי לדאגה או להמתנת יתר.

'אז איפה הוא לעזאזל?!'

לפתע שמתי לב לתביעת רגל על החול.
הסימן הראה שזה התחתית של נעל שמותגה נקרא 'ג׳ורדן'.

''זה לא נעל לים'' לחשתי לעצמי והתרוממתי על רגליי, מביט סביבי על החפצים ועל האנשים הרבים שיצאו לבלות היום.
לאף אחד לא היה נעל ספורט.
ויש רק אדם אחד שאני מכיר שיש לו אוסף של נעלי ג׳ורדן במירב צבעים וגבהים.
''איכס, לא'' ירקתי כשעברה בי ההרגשה וההבנה של מי שלקח אותו.
''איך הוא בכלל...''
'תתרכז' צעקתי במוחי.

'אני אחנוק את הבן זונה המזדיין הזה'

נקודת מבט: ג'אנגקוק