פרק שני

8 1 0
                                    

הוא ארז הכי מהר שיכל. זרק גלימות,עניבות, גרביים, מכנסיים, חולצות,ספרים גלילי קלף, ודיו. הוא דחף הכל לתוך המזוודה, ובדק בשעונו. השעה הייתה 11:45. הוא הנשכב על המיטה והסתכל על התקרה, עד שנרדם. ''טדי! טדי!" הוא שמע קול צועק אליו, ''טדי קום!"

''נו, מה נעשה?" שאל קול אחר. ''יש לי רעיון,'' אמר הכל הראשון, טדי הרגיש שהראש שלו נוחת על המזרן הקשיח של בית היתומים, ואז הכרית נחבטה לו בראש, והוא קם בבהלה. ''הו! סוף סוף קמת!" הקולות היו של אמנדה וג'ק. ''ג'ק, אמנדה!" הוא קפץ עליהם בחיבוק. ''גם אני התגעגעתי אלייך חבר'' אחרי כמה דקות הוא שחרר אותם מהחיבוק. הוא הסתכל לכיוון הדלת וראה את ביל וויזלי עומד ומסתכל עליהם. ''היי מר. וויזלי'' הוא אמר. ''אתה יכול לקרוא לי ביל'' הוא אמר וקרץ אליו. ''אבא!" צעקה עליו אמנדה. ''אמרתי לך להפסיק לעשות את זה!"

''אני מצטערת אמי'' היא נתנה לו מבט מזהיר והוא השתתק, ''טוב, טדי ארזת כבר?"

''כן'' הוא הצביע על המזוודה ותיק בגב שלו שהיו מונחים ליד הארון. ביל לקח את המזוודה וטדי לקח את תיק הגב שלו והם יצאו מהחדר של טדי. הם ירדו במדרגות ונכנסו לחדר האוכל,ביל שלף שק קטן עם אבקה. ''מזה?" הוא שאל. ''אבקת פלו,אתה לוקח חופן נכנס לתוך האח הכבויה זורק את האבקה על הרצפה ואתה צריך לומר כמה שיותר ברור את המקום שאנחנו רוצים להגיע אליו'' הסביר ביל. ''אמנדה את ראשונה'' אמנדה לקחה חופן ונכנסה לתוך האח. היא זרקה את האבקה. על רצפת האח ולהבות ירוקות הופיעו, היא צעקה, ''המחילה!" ונעלמה משם. ''אוקיי,תורך טדי!" הוא התקדם בחשש לקח חופן ונכנס לתוך האח. הוא זרק את האבקה על הרצפה והרגיש להבות קרות. הוא אמר, ''המחילה!" והרגיש כאילו שואבים אותו לתוך הארובה ואז הוא יצא במחילה.

היוש סורי שלקח הרבה זמן קצת נתקעתי

סיפורו של טדי לופין 2Where stories live. Discover now