שיר 4

27 2 0
                                    

פעם היינו מדברים כל יום, עכשיו אנחנו רק רבים כל הזמן... כתבתי את זה בעקבות אחד מהריבים האחרונים שלנו..
.לאחרונה קרו איתנו הרבה דברים, כמעט חזרנו וזה היה מדהים עד הרגע שבו הוא התחרט התרחק וויתר עליי שוב...
לאחר מכן הוא האהב בחברה הכי טובה שלי, נכנס למתחם האסור והרגיש שלי וזה שבר אותי, היא בחרה לוותר עליו כי לא רצתה לשבור אותי אבל הוא? לא אהב את מה שהוא שמע והוא החליט להאשים אותי בהכל ויצא עלי וסיפר לכולם שאני הורסת אותו שבכלל אני זאת שתמכה בהם כדי שיהיה מאושר למרות שהלב שלי התפרק מלראות אותם...
---------------------------------------------------------------------------------------------
״שאלת אותי ״את מרוצה?״ כי לטענתך בגללי אתה לא ביחד עם האחת שאתה אוהב
שהיא במקרה גם החברה הכי טובה שלי. לעומתך לחברה הכי טובה שלי יש קצת חמלה
ואכפתיות אליי כי היא יודעת שהלב שלי יישבר לחתיכות אם עיניי יצטרכו לראות אתכם
יחד לאחר זמן קצר שאני ואתה עוד היינו הדבר האמיתי. אבל לך? לך לא באמת אכפת
ממה שאני מרגישה, העיקר שאתה תצא בסדר בעיניי אחרים ותהייה מאושר בעולמך שלך,
שתשיג את מה שאתה רוצה ובקלות. אבל, זה שלקחת לי את האושר שלי זה כבר בסדר נכון?

אני דווקא חושבת שאני זאת שצריכה לשאול אותך ״אתה מרוצה?״ כי אתה זה שהצלחת
להרוס אותי לחלוטין, השמדת אפילו את השברים האחרונים שנשארו מההרס שלך, את
חתיכות האושר והתקווה האחרונות שנשארו לי, גם אותן הרסת. גרמתי לי לרצות לוותר על
עצמי בשבילך, בזמן שאתה כבר וויתרת עלי, אז זה בעצם הפך את זה להיות הפסד כפול לא?
נלחמתי עלייך באש ובמים, אתה שרפת אותי ואני קמתי והמשכתי להלחם עבור מקומי בעולמך.
המקום הכל כך קטן וחסר המשמעות עבורך, מי יכל לתאר שפעם הייתי כל עולמך ומעבר לו,
בחרת בי, הייתי המועדפת עלייך, מעל הכל, ועכשיו בעינייך אני סתם עוד אקסית שלא מרפה.

במקום לקבל אותי בחרת להרוס אותי שוב. אני בחרתי כמו תמיד לסלוח לשגיאות האינסופיות
שלך רק בגלל ליבי התמים שאוהב אותך ונשמתי שנאחזת בך חזק מדי. מצטערת שנתתי לך את
התפקיד לשמור על ליבי כי נשכלת בו, זה תפקיד ראשי שנשמר רק לאנשים החשובים ביותר
עבורי ואתה זלזלת בו וויתרת. במקום לשאול אותי אם אני מרוצה, עכשיו אני אשאל אותך.
גרמת לי לאבד כל חשק להמשיך להלחם ולשמוח, מקווה שעכשיו מצפונך לא יתן לך לנוח.
שתבין שבגללך משהו אצלי שם מת ולא יקום לעולם לתחייה, זהו פצע שמאוחר מדי לרפא,
היו לך כמה הזדמנויות אבל פישלת. אני מקווה שתחווה קצת כאב למרות שהוא בחיים לא
ישתווה לכאב הנפש שעברתי בגללך. פספסתי כל כך הרבה רגעים והזדמנויות בגללך, אמרת
לי לעזוב אבל אתה היית זה שרדף אחריי בחלומות ולפעמים אפילו בסיוטים, לא באמת עזבת.

רצית שאני אצא מהחיים שלך? הנה הצלחת, יצאתי מהחיים שלך ואני לא חוזרת הפעם.
ניצחת, יצאתי מהחיים שלך, והנה בפעם הראשונה אני וויתרתי. מקווה בשבילך שתמצא עוד
מישהי שתעשה כל כך הרבה בשבילך כמוני. מקווה שתמצא אותה תלמד להעריך אותה
ולשמור עלייה, לא כמו ששמרת עליי. מקווה שמישהי תקבל אותך כמעט טוב כמוני.
עכשיו? גרמת לי לוותר ואני הולכת לנסות לבנות ולשמר את הקצת שעוד נשאר בי שלא
היה קשור או שייך לך, כי החלקים האלה כבר שבורים. אשתדל לזכור אותך יותר
בחיוכים ובצחוק מאשר בבכי וגעגוע כואב. מקווה שאולי יום אחד נפגש בקצה הדרך
בעולם ובמצב יותר טוב, או שאולי בעצם עדיף לא נפגש שוב בכלל...
-באהבה, הפראיירית הנצחית שלך.❤︎״

הנעלמתWhere stories live. Discover now