נ.מ. סופי
צרחתי קלות בעודי נופלת המערבולת לעבר אטלנטיס, עדיין לא התרגלתי לזה. נחתתי אל הספוג הענקי וירדתי ממנו בדיוק שביאנה נחתה, "טוב, בואי" אמרה ביאנה ומשכה אותי, עוצרת תוך כדי מרכבה שרתומה לעקרב ענקי ומבקשת המנהג לקחת אותנו לשדרת החנויות. ביאנה משכה אותי לחנויות בגדים, איפור ועוד. כשחזרתי ל.. (ה.כ. שכחתי איך קוראים לבית של סופי) ישבתי לאכול עם גריידי ואדליין ארוחת ערב שהיום נראתה כמו פטרייה שרופה עם הרבה אבק אבל היה לזה טעם של אורז ועוף. אחרי הארוחה הלכתי לחדר ונרדמתי תוך רגע, חלמתי רק חלום אחד, ובו קול של נערה דיבר ואמר לי כך:
שבעה בשבעה יפגשו
אחד יצילו ואחד לא יצליחו
הדרך תהיה תלולה
רק האמיצים יצליחו
וכל השאר יפסידו
קמתי בבת אחת בהתנשפות,
הלכתי לשירותים ושטפתי את פני, נרגעת.
שמתי עלי את התלבושת המגוחכת של פופקסייר וניסיתי בניסיון נואש לסדר את השיער שלי, מקרה אבוד מראש..
הלכתי למטה לארוחת בוקר, משהו צהוב מוזר..
חטפתי ספרינט במעלה המדרגות, סנדור מאחורי, "פופקסייר!" צעקתי ונכנסתי לאור.
נ.מ. ביאנה
אחרי שסופי סיפרה לנו על החלום המוזר שלה
התייעצנו מה לעשות
"אנחנו שבעה" גיחך קיף "אני, פוסטר, פיצי..." "היי" קטע אותו פיץ במחאה, "ביאנה, דקס, נער הפוני, לין ואני שוב למען הפרוטוקול" הוא המשיך כאילו לא שמע את ההערה של פיץ. "ביחד ילחמו" אמרה סופי. "עם זה מדבר עלינו זה אומר מלחמה?" היא שאלה. "כנראה" מלמלה לין באיטיות.
"זה לא מוצא חן בעיני" אמר טאם
"שום דבר לא מוצא חן בעיניך חוץ מביאנה" אמר קיף בחיוך ניצחון, טאם הסמיק ממש חזק ואני השפלתי את מבטי, בטוחה שגם אני מסמיקה..
פיץ נתן לקיף מכה על העורף.
"אוי, יש שיעור" אמרה לין, מצילה אותנו. כל אחד הלך לכיתה שלו, בדרך לכיתה שלי ראיתי משהו או מישהו מזווית העין שלי, החלטתי לעקוב אחריו ולהבריז מהשיעור, התפוגגתי והתחלתי לעקוב אחריו, הוא היה מהיר ולא עמדתי בקצב, ואחרי כמה שניות הוא נעלם מהראיה שלי, אבל ראיתי בזווית העין שלי משהו מנצנץ, תפסתי את זה וגיליתי שזה גביש זינוק בצבע כחול
לערים האבודות.. ניסית לנעול אותו כמה פעמים אבל לא הצלחתי, ניסיתי עוד חצי שעה עד שהצלחתי לנעול אותו ואז הרמתי אותו אל האור, לא הייתי בטוחה עם כדאי לי לזנק או לא.
התקדמתי חצי צעד לכיוון האור ואז מעדתי.
נפלתי לכיוון האור
——————————
פרק מוזר🥲
