אהבת נעורים, או שלא¿ חלק 2

פרק 1

נ.מ. עומר

חיכיתי לאורי בשדה הפעם היא חוזרת ולתמיד! (עד לחופש הבא לפחות..) המשפחה שלה החליטה שהכי טוב עבורה זה להיות בפניימיה בארץ, ובסופשים לבוא אליי ו חופשים לטוס אליהם. אז עכשיו אני וההורים שלי מחכים לה בשדה

״מה מאמי אתה לחוץ״ שאלה אמא שלי
״וואי רצח היא לא עונה לי והייתה אמורה לנחות כבר״ עניתי לה
ואמא שלי פשוט שמחה ונתנה לי להמשיך להיות לחוץ

״עומר אורי מתקשרת אליי״ אמא שלי אמרה
״תביאי לי לענות לה״ אמרתי לה בלחץ ולקחתי ממנה את הטלפון
״מלאך שלי נחתת?״ שאלתי אותה
״כן לפני רבע שעה ולא ענית לי״ אמרה לי בקול עצוב
״למה את עצובה?״ שאלתי אותה
״נלחצתי שאתה לא פה״ ענתה
״אני פה ומחכה לך יאללה בואי כבר״ עניתי לה
״אוספת את המזוודה ובאה״ אמרה וניתקה
״אמא היא חמש דק יוצאת״ אמרתי לה
״יאללה אנחנו מחכים״ אמר אבא שלי

חיכיתי עוד איזה חמש דק שהרגישו כמו נצח בנתיים חשבתי על זה שעוד שנייה מתחילים הלימודים ועל זה שאני צריך לפנות למלאך שלי מקום בארון
והנה היא יצאה רצתי אליה וצרפתתי לה את הצורה, לא ראיתי אותה שבועיים וזה הרגיש כמו פאקינג נצח!

״מאמי בואי״ אמרתי לה ולקחתי לה את המזוודות
היא אמרה שלום להוריי ולא יכולתי להוריד ממני את העניים שלי כמה שהיא יפה!
״את מהממת״ לחשתי לה ונישקתי אותה בלחי
היא הסמיקה

״הטיסה הייתה בסדר?״ שאלה אמא שלי
״כן הייתה ממש סבבה ישנתי בה״ אמרה
״יופי אני שמח מאמי שישנת כי בערב אנחנו הולכים לאוריאן״ אמרתי לה
״וואי התגעגעתי אליהם״ אמרה בהתרגשות

הגענו לבית שלי והכנסתי את הדברים שלה לחדר שלי
״ מאמי לא סידרתי לך עוד מקום בארון שכחתי מזה״ אמרתי לה בידיעה שהיא תעשה לי על זה פרצופים, היא לא אוהבת להשאיר את הדברים במזוודה שלה, גם שהיינו לילה בצימר היא פרקה
״מאמי אבל הזכרתי לך על זה אני שונאת שהדברים שלי במזוודה״ היא אמרה
״לכי לישון תתעוררי זה יהיה מסודר בארון על תדאגי״