My Boss

-3-

נ.מ סטיב
אחרי עשר דקות דקות בערך הוא צילצל אליי בחזרה ״טוב אז ככה לפי מה שגיליתי הוא גר לבד בדירה שכורה ב*****8 כמעט שנה לא נראה שיש לו רכב או בכלל רשיון נהיגה,הוא נשר מבית הספר בסביבות גיל 16.5 ויש לו כלב, לא היו כל כך הרבה פרטים יותר מזה״ *מעניין איפה ההורים שלו* חשבתי לעצמי ״הלו אחי אתה בסדר״ ״מה..כן כן ,תודה אני יחזור אליך״ עניתי לו וניתקתי * הוא רק בן 17 והוא גר לבד אני לא יודע למה אבל הילד הזה מסקרן אותי מאוד ואני מרגיש שאני צריך להתקרב אליו.
נ.מ קרלוס
*איי סוף סוף בבית* נכנסתי והדלקתי את האורות הנחתי את התיק שלי יותר נכון את הילקוט שלי כי אין לי כל כך כסף לבזבז על תיק חדש. הלכתי לכיוון המטבח ובדקתי מה יש לי להכין ״בוא נראה יש פסטה..ויש שמנת,טוב כנראה שהיום שוב אוכלים פסטה״ אמרתי לעצמי יש לי נטייה לדבר עם עצמי בקול הרתחתי מים והתחלתי להכין את הרוטב בזמן שהרוטב מתבשל והפסטה גם הלכתי לראות מה קורה עם הכלב שלי ״פאפי...פאפי.. בוא לפה מתוקי״ קראתי אבל הוא לא בא מוזר הדרך כלל ברגע שאני נכנס הביתה הוא קופץ עליי הלכתי לכיוון החדר שלי איםה שהמיטה שלו וראיתי אותו שם רצתי אליו והסתכלתי עליו זה היה נראה שכואב לו
״היי פאפי.. מתוקי אתה בסדר״ הוא בקושי יכל להרים את הראש התחלתי לבכות וישר לקחתי את הטלפון שלי וצילצלתי לוטרינר הכי קרוב לפה שעושה ביקורים הביתה הוא אמר לי שהוא יגיע בתוך עשר דקות אני בנתיים התיישבתי ליד פאפי וליטפתי אותו תוך כדי שאני בוכה ״פאפי.. אל תעזוב אותי בבקשה אני צריך אותך...בבקשה״ אמרתי למרות שאני יודע שהוא לא מבין אותי אחרי כמה דקות כבר שמעתי צילצולים בדלת ורצתי לפתוח ראיתי בפתח ביתי שני אנשים עם ציוד רפואי ״בבקשה תעזרו לו בבקשה״ אמרתי להם בבכי ״ אוקיי קודם כל תרגע אדוני״ אחד מהם ניגש אליי ״תוביל אותנו אליו״ השני אמר ״בואו אחרי״ אמרתי להם וכיוונתי אותם לחדרי.
הם התחילו לבדוק את פאפי ואני עמדתי בצד אני הבנתי שהמצב גרוע אפילו יותר ברגע שהוא אפילו לא נרתע מהם הוא תמיד מפחד מאנשים חדשים בעיקר מרופאים והבכי שלי התגבר אנימ פחדתי כי אני לא ידעתי איך אני יוכל להמשיך ללא פאפי הכלב שלי שתמיד ליווה אותי ועזר לי אפילו כשאני  הוא עוזר לי ומנחם אותי  ״אדוני״ שמעתי וזה הוציא אותי מהבהייה עם המחשבות ״כ-כן״ אמרתי בקול רועד
הכלב שלך הוא חולה מאוד אני לא יודע בדיוק עוד כמה זמן הוא יוכל להחזיק אבל לבנתיים תיתן לו את אלה זה אמור לעזור לו קצת ״או-אוקיי..״ אמרתי בקושי יכולתי להוציא מילה
״כ-כמה אני חייב לכם״ אמרתי בקול חלש ״250₪״ השני אמר לי לקחתי את הארנק שלי והוצאתי את מה שיש לי וכמובן שכל מה שיש לי בארנק הוא רק 200 ״אתם ח-חושבים שתוכלו לוותר לי על 50₪״ שאלתי אותם זה שאמר לי כמה זה עולה בא להגיד מהשהו אבל אז השני התערב ואמר שזה בסדר מילמלתי תודה חלשה וליוותי אותם החוצה הם אמרו לי שהם כבר נתנו לו כדור אד אז אני רק צריך לתת לו מחר בבוקר הלכתי לחדרי והתיישבתי ליד פאפי כמובן אחרי שכיביתי את הגז של הפסטה והרוטב כבר לא היה לי ממש תאבון לאכול ליטפתי אותו ועצמתי עיניים והתפללתי שהכל הולך להיות בסדר.