הימים שבהם הרגשתי לבד
נהפכו נהיו לי זיכרון אחד,
חשבתי שאם אני יתחבא זה יעזור
אז ברחתי הרחק לא רוצה לחזור,
אם תשאלו אותי זה היה טפשי
להתרחק ממי שעוד נשאר לצידי,
אבל לא הבנתי את זה
מכל מה שנראה,
הלכתי יותר מדי רחוק
התעלמתי ניסתי למחוק,
נהיתי אדישה מול כולם
הם חשבו שהכל בי כל כך מושלם,
ואם הם היו יודעים את האמת
מה אני מסתירה את מי אני שונאת,
את האני האמיתי שלי מאחורי הסורגים
שם כלאתי את הלב שלי שמרתי את הרסיסים,
בבקשה אל תנסו לפתוח את הדלתות
אני אזקתי אותם קשרתי בדמעות,
עד שבניתי לי דמות חזקה
אל תהרסו ותשברו את המסכה.
YOU ARE READING
My secret notebook ♡
General Fictionשירים ופריקות שכתבתי ⚠️ חובבי דיכי? זה המקום אל תאשימו אותי תאשימו את החיים! יהיה נחמד אם תגיבו או תצביעו ❤️ קריאה מהנה?
