My secret notebook ♡

death

מה יהיה עם אותה אהבה?
אחרי שהיא תגלה שנעלמתי פתאום...
האם היא תבכה בתדהמה?
היא תצטער שאני לא אחזור בסוף היום?

מה יהיה עם כל האנשים שמסביב?
אלה שעוד הספיקו להכיר אותי...
זה יהיה להם מדי מכאיב?
או שהם יסרבו להאמין להעלמותי?

מה יהיה עם המשפחה הקרובה?
את זה אני פוחדת לראות...
אבל אז אני יהיה רחוקה,
מספיק בשביל לא יקלוט...

זה הורג אותי לדעת,
וזה מתסכל שזה יקרה...
ואין אחד שבו לא נוגעת,
אותה המחשבה על מה שיהיה...

אז תפסיקו להכנס לי ללב,
אני רק ירגיש שאני פוגעת בכם...
והדמעות שלי הם לא דבר מעקב,
אני נפתחת מדי ומי בזה אשם?

עדיף לא להכיר אותי...
עדיף לא להכנס למערבולת הזאת...
ולמה אני מרגישה גבולי?
ואין לי עם זה מה לעשות,

כדאי שלא תקשרו אלי...
אני ישתדל שזה יהיה הדדי,
שלא יהיו טענות עלי,
ואני ירגיש אשמה גם בהעלמותי...

אני לא רוצה לראות את הדמעות האלה...
לא מהקרובים לא מהרחוקים,
זה כמו ידיים רועדות על ההגה,
כשהכביש רטוב ואין מעצורים...

אין לאן לברוח ...
אי אפשר להתנתק מהמציאות,
וזה כואב לי  גורם לי לצרוח...
מהמחשבה עליכם נשברים מהסיוט,

הסיוט שיצרתי במו ידי,
אותו אחד שגרם לי להשתחרר...
הוא כבש אותכם ממעשי,
ולא נותן להתנער...