נ.מ רין
"אני כל כך לחוץ! מתי כבר יגיעו התוצאות?!" אמרתי בלחץ לאחותי סם "הם אמרו שהיום יפרסמו את התוצאות, על תילחץ!" סם הפצירה בי, למרות שאני די בטוח שהיא בעצמה לחוצה כמעט כמוני, אני כל כך לחוץ, אני ממש צריך את המלגה הזו!, בית הספר רוז ווין הוא מעוד יקר וקשה לאנשים כמוני להתקבל עליו בכלל!
"סם, אני לא בטוח שהם הול..." "אההההה!" סם קטעה אותי, הטלפון שלי צלצל! פתחתי את הטלפון, זה היה מבית הספר רוז ווין! "נו! תפתח כבר, תפתח!!!" סם אמרה בסקרנות, אני כל כך מפחד, אני רק מקווה שהתקבלתי שקיבלתי את המלגה הזו שעבדתי עליה קשה כל כך! פתחתי את ההודעה ולא האמנתי למה שראיתי... "מה רשום שם רין, תגיד משהוא..." סם אמרה לי, לחוצה מתמיד "א..א...אני..." "אתה מה?!" סם קטעה אותי באמצע המשפט, שררה שתיקה בסלון הדירה שלנו "נו תספר כבר!!!" סם הפצירה בי בחוסר סבלנות מחכה לתשובה שלי, "אני... אני התקבלתי, אני באמת התקבלתי!" צרחתי בכל הדירה, אני לא מאמין! אני... אני באמת התקבלתי! "או מיי גאד! רין אני כל כך גאה בך!" סם צעקה לתוך האוזן שלי שכנראה כבר לא תעבוד מחר וחיבקה אותי חיבוק וחזק וחמים.
על מה כל ההמולה?" זאת הייתה אמא שלי שבדיוק חזרה הביתה מעבודה "רין קיבל את המלגה לבית הספר רוז ווין! הוא התקבל לשם!" סם אמרה בהתרגשות לאמא שלנו שעמדה בכניסת הבית, עוד רגע פורצת בבכי משמחה "באמת!? רינרין אני כל כך גאה בך!" אימי רצה אליי מותשת מהעבודה עם דמעות אושר בענייה, פורסת את ידיה כלפינו ומצטרפת לחיבוק שלנו.
"אנחנו צריכים לחגוג את זה" סם הכריזה "א... אני לא בטוח שזה רעיון כל כך ט.. טוב" אמרתי, אנחנו רק עברנו הנה, ואני יודע שהמצב הכלכלי שלנו עדיין מתאזן, אחרי שאבא שלי נפטר, היה לנו מעוד קשה להתמודד עם זה, אבא שלי היה מפרנס את המשפחה ואמא שלי היתה עובדת בחצי משרה ולרוב בבית מטפלת בנו ודואגת לנו, אבל עבר זמן והמצב כבר השתפר בהרבה מאז.
"למה לא רינרין? זה רגע שצריך לחגוג אותו!" אימי אמרה בהתלהבות עם חיוכה הרחב, היא תמיד קוראת לי רינרין כשם חיבה שנתנה לי שהייתי קטן "א... אבל..." "בלי אבל! אנחנו לא נראה אותך להרבה זמן, בית הספר רחוק ואתה תצטרך לישון במעונות כמו כל התלמידים, וחוץ מזה זה אירוע מרגש במיוחד!" אמא קטעה אותי, היא צודקת, אני לא אראה אותן לעוד הרבה זמן.
"טוב, אנחנו יכולים לחגוג, אבל לא להגזים!"אמרתי, אמא וסם נראו מעוד שמחות "כן... לא להגזים..." הן הסתכלו אחת על השניה עם חיוכים ערמומיים על פניהן, כאילו הן החברות הכי טובות או משהו כזה עכשיו, הן תיכננו משהוא, אני בטוח בזה...
--------------
השעה הייתה שש בערב, אני לבשתי קפוצ'ון בצבע טורקיז עם חתול קטן בצבע לבן שממש אהבתי ומכנסי ג'ינס קצרים בצבע כחול כהה, ילדים מהכיתה הקודמת שלי היו אומרים לי שאני ילדותי, אבל ממש לא הזיז לי, כי אני אלבש מה שאני רוצה מתי שאני רוצה! אוקיי... אולי לא כל דבר אבל זה הרעיון...
YOU ARE READING
I'm in control
Romanceרין מתקבלת לבית הספר רוז ווין היוקרתי בעזרת המלגה שהשיג, ומתכנן לסיים את לימודיו שם בשביל העתיד שלו ושל משפחתו, אבל הכל משתבש כאשר רין מגלה את הסוד של האדון הצעיר קיילן, נער קר, גס רוח ועשיר במיוחד. הוא מאיים להעיף את רין מבית הספר ולהרוס את חיו וע...
