פרסי ג'קסון בערים האבודות

ואו מים ממש מתים עלי

למזלי מי שראיתי הייתה נערה(יפה מאוד אני חייב לומר) היא הזכירה לי מישהי אבל לא הצלחתי להיזכר מי.
היא הבחינה בי ממרחק כמה מטרים ואז ברחה.
רדפתי אחריה אבל היא הייתה ממש מהירה ביחס לנערה יפה (ה.כ שוויניסט[אני חושבת שזה קשור]) והיה עוד משהו, כל פעם שהתקרבתי עליה היא נמצאה פתאום כמה מטרים רחוק יותר. זה הזכיר לי משהו אבל לא הצלחתי להיזכר מה. כמעט ויתרתי על המרדף אבל לשימחתי היא הסתובבה חזרה לכיוון הצוק, פקדתי על המים לעלות מעל הצוק ולהציף אותה ולהפתעתי הם צייתו - ואו מים ממש מתים עלי- הרגשתי שאני מתחזק מקירבת המים והאצתי את ריצתי, הצלחתי להגיע אליה ושאלתי אותה מי היא, היא שאלה אותו דבר אבל לא ממש יכולתי לענות על השאלה הזאת, אני לא זוכר מי אני "קוראים לי פרסי" עניתי את הדבר היחיד שאני זוכר "אני סופי" היא ענתה. סופי הייתה יותר קטנה ממני, היא נראתה כבת 16, שיערתי שאני בן 18. החלטתי לשאול את השאלה שנראתה לי הכי חשובה מכל מיליון השאלות שרצו לי בראש "איפה אני?"