המורה הטילה על תלמידיה משימה:
לבוא לכיתה עם סיפור קצר שיש בו מוסר השכל.
סיפר דורון : "המשפחה שלי מגדלת תרנגולות ומוכרת ביצים בשוק. פעם אחת נסענו לשוק ובדרך הסל התהפך וכל הביצים נשברו". "ומה מוסר ההשכל?" שאלה המורה. דורון: "לא לשים את כל הביצים בסל אחד".
המורה הייתה מאוד מרוצה, וביקשה ממיכל לספר את הסיפור שלה.
סיפרה מיכל: "גם אנחנו מגדלים תרנגולות ונוסעים למכור אותן בשוק העופות. פעם בקעו מעשר ביצים רק שמונה אפרוחים, אז אבא אמר שמוסר ההשכל הוא שאין לספור את התרנגולות לפני שהן כבר בקעו".
"נהדר", התמוגגה המורה ופנתה לולאדימיר. סיפר ולאדימיר: "אבא שלי סיפר דווקא על דודתי אולגה. היא הייתה מהנדסת מוצנחת במלחמה. יום אחד המטוס שלה הופל. היא ידעה שהיא עומדת לצנוח בשטח אויב. כל מה שהיה לה זה בקבוק וויסקי, עוזי מקוצר וחרב מצ'טה. בדרך לקרקע היא שתתה את כל הוויסקי כדי שלא ישבר בנחיתה. היא צנחה ישר לתוך מחנה אויב ששהו בו 100 חיילים. 70 היא הרגה עם העוזי, 20 עם המצ'טה ולעוד עשרה היא שברה את המפרקת באמצעות ידיה".
"זוועה!" צעקה המורה, "על איזה מוסר השכל אבא שלך חשב, כשהוא סיפר לך את זה?"
ענה ולאדימיר: "להתרחק מדודה אולגה כשהיא שיכורה…"
