החולשה שלי

פרק ~3~ חוט ומחט

-The way that your hair falls in the morning when you first wake up
The way that I know all of the weird things in your coffee cup I love the way I know that you're lying The way that you're smiling Darling, I love that I know you
Like no one does-

-Like No One Does-

~ויולה~

זאק לא רצה שאצא מהבית.
ברור לא הקשבתי לו ויצאתי למשמרת נוספת בחנות הפרחים.
הבטחתי לפנלופי שאחליף אותה ואעשה משמרת כפולה במקומה.
לא יכולתי פשוט לדפוק לה ברז רק בגלל שזאק החליט שאסור לי לצאת מהבית. החנות גם ככה רק כמה רחובות מהביתי אז אני לא רואה בכך בעיה. התעלמתי מהשיחות שלו והמשכתי לצעוד חזרה הביתה. כבר חשוך והגשם סוף סוף פסק אחרי דקות ארוכות.
הידקתי את המעיל שלי על גופי. מעיפה מבט במכנסי הג׳ינס הרטובים ונעלי האולסטאר שלי שצועדות בחופשיות בתוך השלוליות. הן כבר התרטבו כך שאני פשוט צועדת בעייפות וללא כל מחשבה.

אני לא אחת שבאמת אכפת לה מכל זה..
בגדים, שיער, איפור.. יש כל כך הרבה מעבר.

נשפתי בעייפות והבחנתי באדי הקור שיוצאים מבין שפתיי.
אין אף אדם נוסף ברחוב בשעה כזו. טוב במזג אוויר כזה ברור שלא יהיה אדם בחוץ.
הרמתי את הנייד וסימסתי לזאק שאני בדרך הביתה ושיפסיק להתקשר.
הוא צלצל בלי הפסקה ואין לי כוח לדרמות מיותרות. גם ככה המשמרת הייתה מתישה היום אני כל כך עייפה.

כפות ידיי כבר כואבות מהקור סביבי לכן אני פותחת וסוגרת אותן שוב ושוב. מנסה לחמם אותן.
וחוץ מזה היום לא הייתי לגמרי אני, אפילו נתתי לדין איזה תירוץ עלוב שאני לא אוכל לצאת היום.
דעתי עסוקה במשהו אחר עכשיו. מאז אתמול.. הראש שלי מבולבל לחלוטין.
זאק הצליח לבלבל אותי עם המחשבות שלו.

פתחתי את השער של הבניין בעייפות אבל מיד נעצרת שרואה מולי אופנוע החונה ליד השביל.
כיווצתי את עיניי במהירות וצעדתי לאחור.
אין כל סיכוי שהוא חזר.
בלעתי רוק וצעדתי לאחור ממהרת לכניסה האחורית.
לא זה רק צירוף מקרים מגוחך. אבל בכל מקרה לא אקח סיכון.

אני נעצרת בבהלה שאני מבחינה בו.
הוא שעון על הדלת האחורית של הבניין.
חיוך זחוח עולה על שפתיו וידיו נחות בתוך כיסי מכנסיו. הוא נראה רגוע ומחושב כמו שהוא תמיד היה. שיערו לח מהגשם ונראה כמעט שחור בחשכה סביבנו.