הולין פרקר-
"הולין תתעוררי" נשמע קולה של סבתא באוזני
"מה השעה?" מלמלתי בעייפות "20:30 מתוקה שלי״
היא חייכה אלי ויצאה מהחדר שלי, קמתי מהמיטה ישר לשירותים, השעות שינה שלי כבר הסתבכו בבוקר אני לומדת ובלילות אני עובדת אז הדקות היחידות שנשארו לי לישון זה בין לבין, אין לי ברירה אני גרה עם סבתא שלי מאז שאמא שלי מתה בתאונת דרכים הדבר היחיד שיש לי זה אותה.
סבתא שלי היא הדבר הכי מדהים שקרה לי בתקופה הקשה הזו. ואת אבא? לא ידעתי מי הוא בכלל אמא אמרה לי שבילדותי הוא תמיד היה אלים אליי ואליה. ומאז שהיא העיפה אותו, הוא לא חזר. "ביי סבתא" אמרתי בחיוך ונגשתי לדלת הבית ״בהצלחה" היא חייכה אלי בחזרה
אני הולכת לעבוד במסעדה של פלאצנים ומאפיונרים. אבל לא אכפת לי, אני חייבת לעזור לסבתא עם הכסף. "איפה את?" הודעה מ״החברה הכי טובה ביקום״
"בדרך לרייז" סימסתי בחזרה אלייה "אני דקה שם" היא כתבה בחזרה ואני נשבעת שלא עברתי שניה ופתאום שמעתי אותה צורחת.
״הבהלת אותי משוגעת אחת״ התנשפתי והתחלתי לצחוק
מאי ואני החברות הכי טובות מגיל אפס,האימהות שלנו היו חברות ממש טובות אז ככה שיצא שכל הזמן בילינו יחד
תמיד היה לנו אחת את השנייה. אנחנו עושות הכל ביחד.
שתינו לא באנו ממשפחות עם כסף אז ככה שתמיד מצאנו את עצמנו בין עבודות ועוזרות לפרנס את הבית.
הגענו למסעדה וואו. המקום הזה מפואר ברמות.
״אוקיי אז שיהיה לנו בהצלחה בסטי״ לחשתי והיא הנהנה
נכנסו למקום ואני יכולה להישבע שהמקום הזה פשוט ענק.
והאנשים פה כל כך יפים ומגונדרים
והנשים פה בכלל, הן נראות כיאלו לקחו אותן מקטלוג אופנה אני נשבעת.
״היי איך אפשר לעזור לכן?״ פנתה אלינו המארחת, ואי אפשר להתעלם מהבט השופט שלה.. מה זה איך שאנחנו לבושות? בעיניי אני לבושה מהמם היא זאת שלבושה חצי ערומה, אני מאוד מקווה שלא יכריחו אותנו להלבש כאן ככה.
״היי אני הולין זאת חברה שלי מאי, אנחנו אמורות להתחיל לעבוד כאן היום״. עניתי לה
״אה.. אלה אתן.. הבנתי.. טוב. אז החדר של המנהל זה כאן מימין תמשיכו ישר עד שאתן רואות שלט שכתוב עליו פרנקו״ הסבירה לנו
״אין בעיה תודה״ השבתי לה.
״ואגב בנות טיפ קטן ממני תעשו כל מה שמבקשים ממכם אתן לא יודעות באיזה צרות תסתבכו״. הנהנו והמשכו ללכת לכיוון שהיא הנחתה לנו. ״שומעת יש לי קצת ספקות לגבי המקום הזה, קצת קריפי מה שהיא אמרה את לא חושבת?״ מאי שאלה אותי ותאמת שאני די מסכימה איתה אבל הם משלמים פה טוב. כיאלו ממש טוב
וגם הטיפים פה מעולים אז אין מצב שאני פורשת לפני שבכלל ניסיתי
״בסדר מאי הכל טוב בואי לפחות ננסה לכי תדעי נמצא לך איזה מיליונר טחון פה.״ עניתי לה והיא ציחקקה ״כן בטח, זה מסוג הדברים שיותר מתאימים לך״ מאי השיבה לי. ואני יכולה להישבע שהיא צודקת.
הגענו לדלת של המנהל ותאמת שאני די בלחץ הסתכלתי על מאי ובלי למצמצץ היא פשוט פתחה את הדלת.
אוקיי. וואו. בחיים לא ראיתי משרד כזה גדול. כיאלו באמת. יש כאן ספה, טלווזיה , תמונות על הקיר שאני די בטוחה שעולות הון אפילו יש כאן מיני מקרר וארון יינות
ותאמת שהפרנקו הזה נראה די טוב לגיל העמידה
״היי אנחנו מפריעות?״ מאי שאלה את פרנקו.
״לא, בואו שבו״ השיב.
״אז אתן בטח מאי והולין נכון?״ שאל והנהנו
״אוקיי אז ככה אני הבוס שלכם, אתן יכולות לקרוא לי פרנקו.בעיקרון אתן יכולות להתחיל למלצר כבר מעכשיו.
אתן תצטרכו קודם ללבוש את בגדי המקום, הם מחכים לכן בחדר הלבשה. יש שאלות?״
אני ומאי מסתכלות אחת על השנייה ומסמנות אחת לשנייה שהכל בסדר ושזה מקובל על שתינו
״לא פרנקו אין שאלות תודה רבה״ השבתי לו
״אז אם ככה שיהיה לנו בהצלחה״ פרנקו קם ללחוץ לנו את הידיים ויצאנו מהחדר.
