פרק 6- מהר מידי

12 3 2
                                    

"בני פאקינג זונות"

המאפיה היריבה שלי פוצצה לנו את המחסן נשק 

בני שרמוטות הם ישלמו על זה

היה תיק תוק בדלת ונדרכתי ישר  הוצאתי את האקדח ואמרתי "כנסו" וזאת הייתה עומר וישר הרפיתי והיא התיישבה עלי ונשיקה אותי "התגעגעתי לא נפגשנו כל השבוע"

"כי לא יכולתי אהבה שלי את יודעת שבכל מצב אחר הייתי בא"

"אוף המצב כלכך מסובך "

"מה נעשה"

נקודת מבט עומר:

התחילה לפני חודש בערך מלחמה עם עזה ב7.10

ומאז אני ועילאי לא יכולים להפגש כי המצב מסובך נגיד ככה

ואני מתגעגעת אליו יותר מידי 

הוא לא נותן לי גם בכלל לצאת מהבית  אז אני וענבל כל היום ביחד בבית שלנו

ועכשיו אני וענבל שוכבות בספה ובוכות בגלל הסרטונים והתמונות של האנשים שנרצחו ונאנסו ואז שמעתי את דלת הבית נפתחת וישר הסתכלתי לראות מי זה זה היה עילאי רצתי אליו נישקתי וחיבקתי אותו והוא ניגב לי את הדמעות ועלינו לחדר שלי כשהוא מרים אותי ונשכבנו ביחד במיטה ושמנו משהו בטלוויזה אבל בתכלס לא התעסקנו בזה בכלל התעסקנו רק אחד בשני אחרי שלא נפגשנו כל כך הרבה זמן

"פוצצו מחסן נשק"

"למה להתעסק ביריבות בזמן שכל זה קורה בחוץ "

"ככה זה בעולם שלי חיים שלי ממשיכים גם עם איבדת הכל ואני אומר שוב עם את לא רוצה את לא חייבת להיות בעולם הזה אבל את תצטרכי להחליט עכשיו למה בקרוב הולכת להיות לך טבעת על האצבע"

"אני רוצה אותך נקודה לא משנה מה אבל מה זאת אומרת בקרוב?"

אמרתי והוא קם מהמיטה לעמידה נתן לי יד והעמיד אותי איתה התכופף לישיבה של הצעת נישואים ולא האמנתי "עומר תתחתני איתי?"

"אני אוהבת אותך, אבל זה מהר  לי מידי אני מצטערת" אמרתי בשוק לגמרי 

"צוחק צוחק יאהבלה איך נלחצתתת"

הוא אמר והרבצתי לו "בן זונה זה מה שאתה"

אמרתי והוא צחק וחזרנו למיטה עד שנרדמנו בבוקר התערוררתי והייתי לבד במיטה אז קמתי לצחצח שיינים להתקלח , להתאפר וירדתי למטה וראיתי את עילאי וענבל אוכלים ומדברים אז הצטרפתי אליהם לקחתי לי פנקייק לצלחת ואכלתי אותו בלי כלום הכי טעים בלי רוטב ואז עילאי קם חיבק אותי ונישק אותי צרפתית ואמר "יאללה מאמי אני חייב ללכת "

"בייי"

"ביי" אמר והתקדם לדלת עד שפתח אותה יצא ממנה וסגר אותה וקמתי לנעול


You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: Nov 09, 2023 ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

the painWhere stories live. Discover now