- MY STEPBROTHER -

3

- פרק מספר 3 -
| נ.מ - היונגין |

עליתי לחדר אחרי שפליקס עקץ אותי וגיכחתי לעצמי.
הוא ברצינות תופעה מיוחדת.. רגע אחד הוא גמגם מלחץ ורגע אחר פשוט עוקץ וכועס עליי?
כשהבטתי בו בדלת ביתי בפעם הראשונה.. הייתי בשוק.
תיארתי לעצמי שזה הילד שעליו אבא דיבר אבל.. היה נחמד לשחק איתו קצת.
לא ידעתי את שמו , אבל מסתבר שהוא ידע איך קוראים לי.
בחנתי אותו ואני נשבע שלא משנה מה אני חושב עליו , הוא אחד האנשים היפים ביותר שראיתי בחיי.
בדיוק כפי שהוא בהה בי , כך בהיתי בו.
הוא היה נמוך וקטן , שיערו חום ושפתיו אדומות ומשורטטות בצורת לב , נמשים מרהיבים כיסו את פניו ועיניו היו קטנטנות אך יפיפיות להדהים.

״לא.. אבל אני מנסה״ שמעתי את קולו של פליקס מחדרו ונעמדתי מחוץ לדלתו.
״גם אני מתגעגע אליך.. אני יודע שאמרתי שלא אתבכיין אבל זה קשה כאן..״ הוא בכה לטלפון.
״כן.. אל תדאגי לי , מה איתך? איך עבר הטיפול היום?״ הוא שאל וגרם לי לתהות על מה מדובר.
״זה מצוין אמא.. לא נשאר לנו עוד הרבה , ג׳יימס לא עוזב אותך נכון?״ הוא שאל בדאגה והנהן לעצמו.
״בסדר.. אני אנסה לנוח עכשיו , תעדכני אותי אם משהו קורה בבקשה״ הוא אמר וחייך כשניתק את השיחה.

הוא ניגב את דמעותיו באצבעותיו ונשען על מיטתו עד שקלט אותי בפתח הדלת.
שיט. נתפסתי.
התכוונתי לברוח אבל קולו עצר בעדי: ״היונגין?״
״אה.. כן?״ שאלתי בתמימות ונכנסתי לחדרו.
״שמעת את השיחה שלי?״ הוא שאל.
״אה.. לא..״ התחלתי.
״ועכשיו אתה זה שמגמגם?״ הוא שאל בעקיצה.
״אוקיי , שמעתי״ הודתי.
״אין לך בושה אה? אסור להקשיב לשיחות של אחרים אתה לא יודע?״ הוא שאל.
״אוקיי כן בסדר , מצטער טוב?״ אמרתי והוא הביט בי בצורה מוזרה.
״למה אתה מסתכל עליי ככה?״ שאלתי.
״נחמד לדעת שאתה יכול להגיד גם ׳מצטער׳ כחלק מאוצר המילים שלך״ הוא אמר וגלגלתי את עיניי.
״אתה לא מתכוון לשאול אותי על השיחה ההיא?״ הוא שאל והתיישבתי על מיטתו.
״לא.. זאת אומרת , לא ממש מעניין אותי אח חורג״ אמרתי בשקר וקרצתי כשהוא גלגל את עיניו.
״אמרתי לך לא לקרוא לי ככה״ הוא אמר וגיכחתי.
״אז איך אתה רוצה שאקרא לך?״ שאלתי.
״פליקס או ליקס מה שתבחר , אין לי בעיה עם שניהם״ הוא אמר וחשבתי לעצמי.
״אני אלך על ׳נמשים׳ , ליקס זה חיבתי מידי״ אמרתי בחיוך מתגרה והוא נאנח ברוגז.
כל כך קל לעצבן אותו..
״אתה כנראה צודק , אין לי מושג למה הצעתי לך את השם הזה , באמת רק מי שמחבב אותי יקרא לי ככה״ הוא אמר והנהנתי לעברו כשהוא הביט בי ברוגז.
״למה אמרת שקשה כאן? רק הגעת״ אמרתי ברצינות.
״כן וכבר בא לי הביתה״ הוא אמר והביט בי.
״וזה למה?״ שאלתי.
״בגללך״ הוא אמר. 
״מה עשיתי עכשיו?״ שאלתי באנחה.
״אתה מדבר בזלזול.. אתה לא מכבד בכלל , אני אמור לחיות איתך כאן שנה ואני ממש לא רואה את זה קורה בקצב הזה״ הוא אמר.
״לא רק אתה״ אמרתי והוא גלגל את עיניו.
״טוב.. תצא מפה , אתה מפריע״ הוא אמר והתקרבתי לשבת קרוב יותר אליו.
״מפריע למה?״ שאלתי והוא הזיז אותי אחורה.
״לפרטיות שלי״ הוא אמר וגיכחתי.
״נראה לך שתקבל פרטיות?״ שאלתי.
״זה מה שאמא אמרה״ הוא אמר בכנות.
״אתה מאמין הרבה לאמא שלך נכון?״ שאלתי והוא הביט בי בחוסר סבלנות.
״למה אתה מסתכל עליי ככה , מה כבר אמרתי״ שאלתי.
״יותר מידי! עכשיו צא מכאן״ הוא אמר ודחף אותי החוצה מהחדר.

גיחכתי לעצמי כשהלכתי לחדר שלי ומיהרתי להסתכל בטלפון שלי.
*מינהו - שיחה נכנסת*
״היונגין!״ מינהו צעק לטלפון.
״מה אתה רוצה״ שאלתי.
״בוא נלך לוילה בצפון! אתה לא מבין בכלל כמה המלצות ראיתי! משהו מטורף , יש שם בריכה ענקית ואפילו ג'קוזי..״ הוא אמר ונאנחתי.
״זה לא כזה פשוט.. אחי החורג כאן״ אמרתי.
״ממתי יש לך אח חורג?״ הוא שאל בהלם.
״מעכשיו מסתבר״ אמרתי.
״זה בסדר , תביא גם אותו..״ הוא אמר ונאנחתי כשהנהנתי לעצמי.
״שלח לי כתובת , נפגש שם״ אמרתי והוא אישר זאת וניתק את השיחה.
זה לא שיש לי משהו טוב יותר לעשות.. ואני מת על חופשות.

״היי! נמשים! תתארגן אנחנו יוצאים״ קראתי אליו כשהוא יצא מהחדר.
״יוצאים? אני ואתה? אין מצב״ הוא אמר וגלגלתי את עיניי.
״אל תחמיא לעצמך.. אני ממש לא מעוניין לנסוע איתך , חבר שלי קבע וילה בצפון והציע להביא אותך גם , אם אתה כל כך מסרב ומעדיף להשאר כאן לבד.. זה מעולה מבחינתי״ אמרתי והוא מיהר להתחרט.
״אוקיי! אני אבוא!״ הוא צעק וגיכחתי לעצמי כשהוא נעלם להתארגן.

״קדימה תעלה לרכב״ אמרתי כשיצאנו החוצה.
״אני אעלה גם אם לא תצווה עליי״ הוא אמר וגלגלתי את עיניי.
התחלתי בנסיעה , זה לקח משהו כמו שעתיים ורבע עד שהגענו.
אייש.. אני מרגיש שזה רעיון דבילי , אני אפילו עוד לא מכיר אותו וכבר נסעתי איתו לשטויות של מינהו.. אני מקווה שיהיה בסדר.