- MY STEPBROTHER -

6

- פרק מספר 6 -
| נ.מ - היונגין |

״אתה בסדר?״ שאלתי את פליקס.
״אני רוצה הביתה״ הוא אמר ויצא החוצה לרכב.
״אייש.. תדבר איתו היונגין״ מינהו אמר והנהנתי לפני שעלינו לרכב.
עצרנו בוילה לאסוף את הדברים שלנו ונסענו בחזרה הביתה.. כבקשתו של פליקס.
זה לקח כמה שעות עד שלבסוף הגענו.
״תודה מינהו.. בשם שנינו״ אמרתי כשפליקס מיהר להכנס הביתה מלא באמוציות.
״זה בסדר.. לך תדבר איתו״ הוא אמר והנהנתי כשנפרדתי ממנו ונכנסתי הביתה.

עליתי לחדר שלו , פליקס ישב על המיטה והתיישבתי לידו.
״על מה אתה כועס?״ שאלתי.
״אני שונא אלימות היונגין.. אני לא יכול לראות את זה״ הוא אמר בכנות.
״אז מה ציפית ממני לעשות?״ שאלתי בתקיפה.
״שום דבר! אמרתי לך שזה בסדר!״ הוא צעק.
״בסדר?? ממתי סטירה לתחת זה בסדר?? זאת הטרדה!״ צעקתי.
״מה אכפת לך בכלל!״ הוא החזיר.
״כי אף אחד לא יגע בגוף שלך!״ המשכתי בצעקה.
״בגוף של אף אחד אחר , זה אף פעם לא בסדר.״ מיהרתי לתקן את עצמי כשהבנתי איך נשמעתי.
״זה בסדר כי לא רציתי שזה יגרור אלימות! אני לא רוצה שוב אדם אלים בחיים שלי״ הוא אמר ונכנס אל מתחת לשמיכה.
״שוב..? למה אתה מתכוון?״ שאלתי בסקרנות ובאי הבנה.
״עזוב.. זה לא משנה , אני הולך לישון אז תכבה את האור כשתצא״ הוא אמר והסתובב לצד השני.
נאנחתי וקמתי על רגליי.
״לילה טוב..״ אמרתי והוא החזיר וכיביתי את האור ביציאה.
מה זה אומר שוב? האם מישהו הרים עליו יד פעם?
אני אפילו לא יכול לחשוב על זה..

השעה הייתה שתיים וחצי בלילה כשצעקות הגיעו לאוזניי.
לא הבנתי מה קורה , עד ששמעתי את הקול של פליקס.
רצתי לחדרו בלחץ והתיישבתי לידו.
״לא בבקשה! אל תעשה את זה! אני מתחנן!״ הוא צעק והשתולל בבכי.
״היי.. ששש.. זה אני״ אמרתי כשאחזתי בידיו והוא עדיין ישן.
״אל תרביץ לי! בבקשה.. אני לא רוצה את זה יותר!״ הוא בכה חזק יותר וליבי כאב.
להרביץ לו? מי לעזאזל הכה את הילד הזה?
״ששש.. אתה בסדר , אני לעולם לא אפגע בך , הכל בסדר״ אמרתי וליטפתי את שיערו כשהוא נרגע מעט.
״הי..היונגין?״ הוא התעורר ומלמל לחושך שבחדר.
״כן.. כן זה אני״ אמרתי והוא הניח את ראשו על ברכיי ובכה.
״מה זה..? למה אתה בוכה?״ שאלתי וליטפתי את שיערו.
״אל תעזוב.. אני לא רוצה לפגוש אותו יותר..״ הוא חיבק אותי בחוזקה ואחזתי בו.
״מי זה ליקס..? ממי אתה כל כך מפחד?״ שאלתי בעצב.
״זה.. זה לא משנה.. לפחות עכשיו אני כאן.. אם אמא לא הייתה חולה לא הייתי מוגן״ הוא מלמל בעייפות ונרדם על גופי.
מה הולך כאן? נלי חולה? ומה זה קשור לזה שהוא כאן?
הילד הזה בהחלט תעלומה..
אני חייב להבין על מי הוא חולם בלילות.. מי השאיר בו כזאת טראומה שהוא אפילו לא יכול לראות אגרוף.

חזרתי לחדר שלי כשראיתי שהוא נרדם ונרדמתי לאחר זמן רב , מחשבות תקפו את ראשי והמקרה עם פליקס גרם לי לחשוב פי עשר על כל מה שקורה כרגע.

התעוררתי בבוקר ומיהרתי לחדרו של פליקס.
הוא נשכב על המיטה ושיחק בטלפון שלו בפיגמה הקצרה שלו.
נו באמת.. אלוהים פאקינג בוחן אותי.
״אז.. אתה בסדר?״ שאלתי והתיישבתי לידו.
״כן.. תודה היונגין שעזרת לי בלילה״ הוא אמר במתיקות.
״ממ.. אל תתרגל לזה״ אמרתי והוא חייך קלות וגם אני.
״צודק.. אתה באמת מקשה עליי לשנוא אותך..״ הוא אמר וגלגלתי את עיניי.
״מי אמר שאתה צריך לשנוא אותי?״ שאלתי וחטפתי את הטלפון שלו באמצע המשחק.
״היי! היונגין! לא סיימתי את השלב!״ הוא צעק וניסה לקפוץ גבוה להביא את הטלפון מידי המורמת.
הוא היה כל כך קרוב אליי שיכולתי להרגיש את הזקפה שלי מתקשה.. ויותר מזה , יכולתי לשמוע את הנשימות שלו.
הוא הביט בעיניי ואני בעיניו , רגע מוזר קרה בנינו כרגע ופליקס חטף ממני את הטלפון שלו בחזרה ונשכב על המיטה.
״למה זה היה טוב היונגין.. נפסלתי בגללך״ הוא רטן וגיחכתי.
״בכיין..״ מלמלתי והוא גלגל את עיניו.
״אתה לא רוצה לצאת?״ שאלתי בהתגרות.
״לאן???״ הוא שאל בסקרנות האופיינית לו.
״לאן אתה רוצה?״ שאלתי.
״אממ.. אפשר ללכת לקולנוע?״ הוא שאל.
״אם זה מה שאתה רוצה..״ אמרתי.
״היי! למה אתה מפנק אותי פתאום?״ הוא שאל וגיחכתי.
״אין סיבה.. אם לא בא לך אני יכול ללכת עם מינהו-״ התחלתי.
״לא! אני מתלבש צא החוצה!״ הוא אמר במהירות ודחף אותי מחוץ לחדר וגיחכתי.
לב האבן המזדיין שלי מתרכך לאט לאט עם הילד הזה.. והזין הדפוק שלי.. טוב , לא עובד לטובתי בכלל.

נכנסנו לקולנוע וחיכינו בתור לקנות פופקורן ושתיה.
״הו.. שניכם נראים כמו זוג יפה , אפשר להציע לכם את הדיל הזוגי?״ המוכרת שאלה ופליקס הסמיק.
״תראי.. אנחנו לא-״ הוא התחיל.
״בטח שאפשר.. אנחנו ניקח אותו״ אמרתי במהירות והוא הסתכל עליי במבט רצחני.
נכנסנו לסרט וגיחכתי.
״על מה אתה צוחק?״ פליקס שאל.
״עליך , אתה אוכל איתי כרגע מדיל זוגי״ אמרתי והוא גלגל את עיניו.
״זה הכל בגללך! לא שאנחנו זוג..״ הוא התחיל והנהנתי קלות.
״עדיין״ אמרתי.
״מה?״ הוא שאל.
״אמרתי שעדיין.. לך תדע בעתיד..״ אמרתי בהתגרות.
״אני אף פעם לא אתאהב בך״ הוא אמר בקביעה.
״הו.. זה לא יכול להיות״ אמרתי.
״אתה לא הטיפוס שלי״ הוא אמר וכמעט נחנקתי.
״סליחה? אני הטיפוס של כולם״ אמרתי והוא גיחך.
״מממ מה שתגיד.. גם ככה אסור לנו שום דבר כזה , ההורים שלנו יחד ואתה אחי החורג״ הוא אמר וגלגלתי את עיניי.
״הו.. זה תירוץ עלוב , לא השתכנעתי״ אמרתי.
״טוב.. זאת בעיה שלך , כי אני לעולם לא אצא איתך״ הוא אמר בהתגרות.
״עוד נראה לגבי זה..״ מלמלתי וחזרנו לצפות בסרט.