אז אנחנו סוד?

פרק 3

פרק 3
*אנסטסיה*
באתי למשחק לא מרצון. ככה זה שאת אחות של ג'ייקוב, חובה משחק.
הפסדנו, הקבוצה הפסידה.....
בסוף המשחק ירדנו למחוץ לתאי הלבשה ושם ראיתי את גייסון שוב, פאק.
״נוכל לדבר נסיכה?״ שאל גייסון
״אין לנו על מה לדבר״ עניתי
״פשוט בואי״ אמר לקח את ידי והתחיל ללכת.
לא הבנתי לאן הולכים, לא הכרתי את המקום הזה.
הגענו למסדרון ארוך ואז הוא אמר
״את מטריפה אותי״
״תקשיב, אנחנו באמת לא יכולים״ אמרתי
״את רוצה אותי״ אמר
״ממש לא״ עניתי
״וגם היה לך כייף היום בבית ספר, שהלשון שלי בפה שלך״ אמר
״תפסיק״ אמרתי
והוא שוב התקרב, קרוב מידי.
״אני לא חושב שאת באמת רוצה שאני יפסיק״ אמר
לא עניתי, הוא צדק, באמת לא רציתי.
ואז הוא הטיח את שפתיו על שפתי, לשונו פלשה לפני וגנחתי בשקט, הוא ירד עם שפתיו לקו הלסת לי, נשך ממץ וליקק את כל הדרך לשקע הצוואר שלי, ונשאר שם, ידיו אחזו בראשי הצידה שלא אזוז והוא המשיך והמשיך עד שהייתי בטוחה שיש שם סימן ענק,
״ג׳ייס״ אמרתי והשחלתי את אצבעותי לשערו בניסיון להרחיק אותו משם, ידיו ירדו למטה לישבני ומחצו אותו ואז ידיו עלו לכפתור הג'ינס שלי,
״ג׳ייס-״ ניסיתי
״תני לי לגעת בך, בבקשה אני צריך את זה״ אמר
ראיתי את הכאב בעייניו.
״א-אוקי״ אמרתי והנחתי את הראש על הקיר מאחורי
״אני מבטיח לעשות לך נעים״ אמר ופתח את הג'ינס שלי.
ידיו הגיעו לתחתוני והוא הרגיש את הרטיבות שלי
״אלוהים, את מוצפת״ גנח וחזר למצוץ את צווארי.
אצבעותיו נגעו בדגדגן שלי וגנחתי ״פאק״.
והוא השתיק את הגניחות שלי בכך ששתל נשיקה על שפתיי והחדיר את לשונו לפני, באותו הזמן שהחדיר את אצבעותיו לתוכי.
״פאאק את ככ הדוקה״ גנח.
אצבעותיו נעו בתוכי פנימה והחוצה לאט לאט, עד שהרגשתי שאני הולכת לגמור
״אני ככ קרובה״ אמרתי בלחש
״אני יודע״ אמר וחייך.
״תגמרי על האצבעות שלי נסיכה״ לחש ונגס באוזני.
״אמרתי לך לא לקורא לי ככה״ וגלגלתי לו עיינים.
ואז אצבעותיו הפסיקו לנוע וחיוך התפשט על פניו.
״מ-מה?״ שאלתי
״את יודעת מה אני חושב על גלגולי עיינים״ אמר ״תמשיך, בבקשה״ אמרתי
״מילים מדויקות, נסיכה״
וגמרתי, ראשי צנח עליו ושנינו ניסינו לסדר את הנשימות שלנו.
זה לא היה אמור לקרות, אסור לנו.