מתוסכלת יצאה הסופרת ממערתה,
'איך זה לא עבד ?' חשבה לעצמה בתסכול ובעטה באבן.
'עשיתי את המתכון בדיוק כמו בספרים! אני לא מבינה...'
רעש מרשרש הגיע מעבר לשיחים שלידה, הסופרת נבהלה וקפצה צעד וחצי לאחור "מי שם?!" צעקה הסופרת, תפסה מקל והתכוונה למתקפה.
כששמעה מאחוריה רשרוש של... עלים? קנפיים?
מהר הסתובבה והכתה את היצור לפניה.
"אאוץ'!" אמר קול צווחני,
הסופרת פקחה את עינה ובתדהמה ראתה יצור משונה וקטן להפליא עם כנפיים.
זו הייתה פיה.
מחוסרת הכרה.
לקחה הסופרת את הפיה למערתה וטיפלה בה, אחרי שבוע התעוררה הפיה והתחילה לדבר
"מה קרה ?איפה אני ?" שאלה הפיה המסכנה
מצאתי אותך ביער מחוסרת הכרה, הבאתי אותך למערה שלי וטיפלתי בך" כמובן שהיא לא תאמר לפיה שהיא זאת שעילפה אותה...
הפיה החלה לרחרח באגרסיביות סביב, התעופפה ממושבה וחיפשה משהו בנחישות עד שלבסוף הגיע לדף הרטוב בשיקוי והצביעה עליו "הביתה" אמרה ונגעה בנייר.
הנייר התמוסס התעופף באוויר והפך לקרע במציאות ושאב את כל משלידו "אז איך אמרת שקוראים לך ?"שאלה הסופרת "טריקס" "טריקס משאלות"
#אורה_ערכה_את_זה
