🌼A view of love🌼

🌼-פרוגול-🌼

משאית עצרה מתחת לביתי.

אי אפשר היה להתעלם מהרעש הנוראי של הטחת ארגזים במדרגות.

דלתות נסגרו.נפתחו.ונסגרו

שוב ושוב ושוב.

כן.מישהו עובר לגור בבית הפנוי ממולנו.

חסמתי את אוזניי שצרבו עם הכרית נוי שהייתה מונחת על מיטתי וקיללתי חרישית

כבר הצליחו להרוס לי את היום.

בלית ברירה גררתי את רגלי לעבר חדר הרחצה שלי.בוהה במראה שמשקיפה את שערי הפרוע ועיניי העייפות.הלילה בקושי הצלחתי לעצום עין.

שפשפתי את עיניי מתאמצת לפקוח אותןפיהוק גדול פתח את פי בגודל של אגרוף כף ידי.

סירקתי את שערי המסורבל.ואספתי אותו לקוקו מתוח שדומה לזנב סוס.

השיער שלי היה חלק.מאז ומתמיד הודיתי עליו.בכל יום.

לא הייתי רוצה לדמיין את חיי עם שיער מתולתל.

לעולם לא.

נכנסתי אל המטבח לאחר שציחצחתי את שיני.ופי נטף ריח של מנטה חריפה.

הקפה שלי,אני חייבת באותו ברגע זה.

שלפתי את אחת מכוסות הזכוכית האהובות עליי והתחלתי בפעילות היומיומית הרגילה שלי.

קפה וסיגריה.

גרתי בדירה קטנה באזור המת של העיר.יחד עם בן זוגי מאט,החיים שלנו היו מושלמים,כמו שני נפשות תאומות שמצאו אחד את השני,אבל בזמן האחרון היו לי חשדות לגביו,כל כך הרבה נורות אזהרה נדלקו לי.

עד שיום אחד התעוררתי מהסרט שחייתי בו,זה לא היה סרט רומנטי,לא ארוטי,ובטח שלא קומדי,חייתי בסרט דרמה.

לקחתי את הטלפון שלו לילה אחד וגיליתי שהוא בוגד בי,עם הפאקינג חברה הכי טובה שלי לשעבר כמובן.היו צעקות.היו קללות.אבל בעיקר בכי,וחרטה.

אני ומאט היינו המון שנים ביחד,אבל זה אף פעם לא הספיק לי,רוב הזמן הרגשתי שהוא לא אמיתי איתי,וצדקתי.

אני הדפוקה אחרי הכל,כל כך דפוקה שנתנה לו עוד הזדמנות.

כל אדם שפוי ונורמלי היה בורח מהר לא משאיר עקבות,אבל אני הייתי שונה,הייתי סלחנית,טובה,טוב הייתי פשוט דפוקה,אז המשכנו ככה.

עם פצצה שמתקתקת ורק מצפה להתפוצץ,מנסים לחזק,להעמיק את הקשר שלנו. יותר

זה היה אבוד אני יודעת,אבל לא רציתי לעזוב אותו,טוב כבר אמרתי שאני דפוקה לא?

החיים שלי די השתנו, מאז המקרה,עברנו לגור יחד,הוא התחיל לעבוד בעבודה שהוא אוהב,אני עבדתי דרך המחשב נייד שלי בעבודה משעממת שאף אחד אף פעם לא היה מרוצה ממנה.עבדתי בתור מוכרת כרטיסי אשראי של חברה מזוינת שאף אחד לא הכיר,תמיד הייתי צריכה להסביר לכולם מי אנחנו,במה אנחנו עוסקים.

אלו היו החיים שלי,עבודה שאני לא מחבבת,בן זוג שבגד בי,חברה אחת כמו אחות,הורים שאני לא בקשר איתם והרבה,הרבה דרמה.

אבל תמיד ידעתי שיום יבוא,אני הצליח לעלות למעלה,אני אצליח להוכיח לכולם מי זו סופיה.

אומנם ישנתי בעמידה בזמן שכולם עלו בסולם אבל אני אחת ויחידה.

ויום יבוא,אני בטוחה בזה כל כך שבו אני אגשים את כל החלומות הכי עמוקים שלי.

בינתיים אני מסתפקת במעט שיש לי,נהנית מרגע של פשטות,של נורמליות.

 כשהוא הגיע,ידעתי שצדקתי.

הוא הפך את העולם שלי למשהו שמעולם לא ראיתי,לא חוויות,לא הכרתי.

אבל זה אסור נכון?אמנם מאט בגד בי,אבל אני לא כזו,אני לא שומרת טינה,אני שומרת אמונים.

עכשיו מה שנשאר זה רק להדחיק את כל הרגשות,המחשבות,הכעסים.

עוד מעט זה כבר מאחורי

רק עוד קצת.