יצורה.

-פרולוג-

בהתחלה היינו רק שתינו.

רק אני ואמא.

רק אמא ואני.

חיינו ביער, בבקתה קטנה וחמימה מעץ ללא דאגות,

ללא הגבלות,

ללא בני אדם.

אולי הדבר הזה נשמע משוגע ומוזר בעינכם, החיים את כל חייכם עם בני אדם מסביב כל הזמן, אבל אמא הייתה היחידה שהכרתי ולא הרגשתי שחסר לי משהו.

כמעט כל יום יצאנו ללקט מזון כי אמא לא רצתה להרוג חיות, אז התזונה שלנו הייתה צמחונית.

בבקתה לא הייתה לנו פרטיות, אני ואמא ישנו באותו חדר והמטבח והשירותים היו שני החדרים האחרים בבית.

בסך הכל, חייתי חיים טובים.

הייתי בת ארבע - עשרה, בגיל ההתבגרות, והרבה אנשים היו חושבים שאני טינאייג'רית זועמת עם עודף של הורמונים, אבל בכנות, לא הייתי כזאת, הייתי יחסית שלווה וקרת רוח, ולא נטיתי להראות רגשות.

היו לי עיניים שחורות וקרות ושיער שחור שטני וארוך, אבל אמא שלי הייתה בדיוק ההפך ממני: היו לה עיניים חומות חמימות ושיער בלונדיני בהיר, היא הייתה פשוט טובת לב, אין דרך אחרת לתאר אותה.

היינו הפכים, ובכל זאת אהבנו אחת את השנייה יותר מכל אחת אחרת בעולם הזה.

אבל תמיד הרגשתי שהיא מסתירה ממני משהו...

משהו לגבי האבא האמיתי שלי.

אמא תמיד אמרה לי שהוא מת בגלל תאונת דרכים, וזה למה אנחנו גרות ביער אבל זה תמיד נשמע מאולץ, כאילו יש משהו אפל יותר מתחת לפני השטח...

אז אני נורה סקיי, בת ארבע-עשרה, ולא יודעת כלום על העולם של בני האדם.

--------------------------------------------

אזזזזזז פרק ראשון!
או לא בדיוק פרק אבל מי סופר 😅

בכל מקרה, הפרקים בספר הזה יהיו די קצרים אבל יעלו בתדירות גבוהה.

תגיבו אם אהבתם!!!

מחשבות?