קים
התעוררתי והסתכלתי סביבי ראיתי שאני בבית חולים
סטיב וניק נכנסו עם קצת דמעות בעיניים
סטיב זרק את הקפה ורץ למיטה שלי הוא חיבק אותי בזמן שישבתי
״את לא יודעת איך דאגנו״
הוא אמר לי בקול צרוד אחריי כמה שניות ניק הצתרף גם לחיבוק
״אני בסדר נראה לי״ אמרתי מנסה להרגיע אותם הם קמו ממני וניגבו את הדמעות שלהם
״איפה אני מה קרה כמה זמן אני ככה?״ שאלתי מבולבלת לא זכרתי כלום
״את בבית חולים התעלפת את פה יומים״ ניק ענה ועיניי הפעור
יומים?? אין סיכוי
״יומים?״ שאלתי ובלעתי רוק
סטיב וניק הנהנו
״ממה התעלפתי״
״מהמנהל המזדיין הזה״ סטיב נהם ונתן מכה לכיסא עם היד שלו
״תירגע״ אמר ניק והתקרב אליי
״תלכי לישון אנחנו פה״ הוא אמר וליטף את ראשי הנדתי בראשי
״לא לא אני חזקה אני צריכה לקום!״ נהמתי אליו
ואז כל הזכרונות הכו בי
נואל המנהל המכות הכול
התחלתי לבכות
״זה לא פייר זה באמת לא אשמתי אני לא אשמה לא רציתי את זה אני נשבעת!״ צעקתי בזמן שבכיתי
״אנחנו יודעים קטנה שלנו אנחנו יודעים״ ניק לחש לאוזני ניסיתי לקום מהמיטה אבל סטיב ריתק אותי אלייה
״לא לא לא אני אומרת לכם זה הוא זה לא אני!״ צעקתי והשתוללתי
״דיי!״ ניק נהם על סטיב שהחזיק אותי
סטיב שחרר אותי ובכיתי כלכך חזק
״אני אני לא יכולה סטיב ניק בבקשה תגרמו לזה להיגמר!״ צעקתי והם הביטו בי חסרי ישע
סטיב התקרב אליי וחיבק אותי חזק קצת מרגיע אותי
״בבקשה תגמרו את זה אני מוכנה למות״ לחשתי לסטיב וזכיתי לסטירה ממנו
״אל תגידי את זה לעולם!״ הוא נהם והתחיל לבכות איתי
״את תכירי מישהו נחמד את תתחתני היו לך ילדים שהיו האחיינים שלי ואני אוהב אותם יותר מכל דבר אחר היה לילדים שלך אותי ואת ניק ואנחנו נצחק ונבלה ביחד מלא בסדר?״ הוא שאל והכריח את עצמו לחייך הורדתי את מבטי והוא אחז פניי מרים אותם אליו
״בסדר? תבטיחי לי בבקשה!״ הוא צעק
״בסדר סליחה״ אמרתי והבטתי בעיניו ניגבתי דמעה שלו והצמדתי את המצח שלי למצח שלו
״ואישתך תהיה החברה הכי טובה שלי ונעשה לך נזק בחשבון בנק ונקנה לילדים שלך לאחיינים שלי בגדים בכמויות!״ לחשתי לו והוא חיבק אותי
הבטתי בניק וסימנתי לו להתקרב
הוא בא וחיבקתי את שניהם שהרגישו בטוחים בידי
נשכבתי לאחור וקראתי לאחות ביקשתי ממנה בלחש שתביא עוד שתי מיטות לידי ואני אשלם אליהם
היא הביאה וניק וסטיב נרדמו לצידי
החזקתי את הידיים של שניהם ונרדמתי גם אני בטוחה שכלום לא יקרה לי שהם פה
התעוררתי וניק היה ער אבל סטיב ישן ועדיין החזיק את היד שלי כאילו אני עומדת להיעלם
״ניקו״ אמרתי בקול צרוד מביטה בגב שלו
״בוקר קטנה איך את מרגישה?״ הוא שאל עדיין עם הגב אליי
״תסתובב אני רוצה לראות אותך״ אמרתי בקול צרוד ומותש
״לא כדי״ הוא אמר והשפיל ראש
״ניקו תסתובב ברגע זה!״ אמרתי לו בקול צרוד אך חזק לא יצא לי צעקה משהו קרה לקול שלי
״טוב אבל אל תיבהלי״
״ברור תסתובב״ אמרתי ברכות מרגישה את הגרון שורף לי
הוא הסתובב ועל הפנים שלו היו חבולות היה חתך בחולצה שלו שכנראה נוצר מסכין והוא דימם היו לא כמה כחולים
כיסיתי את הפה שלי עם היד בשוק
״מה קרה לך מי עשה את זה?״ ביקשתי לדעת הוא השפיל ראש והתקרב למיטה שלי שהיד שלי עדיין ביד של סטיב שישן
״המאפייה אני מאמין״ הוא אמר והביט לתוך עיני עם עיניו הירוקות שמספרות סיפור כואב
״של ההוא מהבית ספר?״ שאלתי חוששת שהוא יגיד כן
״נראה לי אני לא בטוח״ הזעם התפרץ בתוכי הרגשתי שהדם שלי רותח
אני מה זה הולכת לכסח אותו בן זונה!
״תביא לי את הטלפון בבקשה״ אמרתי בקול צרוד ורגוע
״מה את מתכננת לעשות?״ הוא שאל מודאג
״טלפון עכשיו!״ אמרתי והוא הנהן
הוא הביא לי את הטלפון ופתחתי אותו ביד אחת
באתי לשחרר מהאחיזה של סטיב אבל הוא רק תפס אותה חזק יותר והתכרבל איתה
כאב לי אליו
ממש ממש כאב לי אליו מאז שאמא שלו עזבה הוא לא אותו דבר
חיגתי למריאנו בכעס
״הלו?״ הוא שאל בקול סמכותי
״ניקו תהיה מותק ותביא לי כוס מים עם קרח״ אמרתי לניק והוא הנהן וקם
״תקשיב לי טוב יזין אחד!״ אמרתי בקול הכי מאיים שיצא ממני
״אם מישהו מהאנשים שלך יתקרב לאחד מהמשפחה שלי לא אכפת לי לא מאפייה לא קאפו אתה גמור הבנת?״
״על מה את מדברת?״ הוא שאל בקול עצבני
״כיסחו עכשיו את ניק אנשים מהמאפייה!״ נהמתי הכי חזק שיכולתי
״זה לא ממני-״
״פאק!״ הוא התחיל להגיד ואז נהם
״זה הרוסים המזדיינים!״ הוא נהם
״מה ניק קשור לזה!״ אמרתי בכעס
״כי ראו אותי איתך!״ הוא נהם והתנשף
״מה זה קשור דיברנו שתי שניות״ אמרתי מבולבלת
״הם יחריבו כל אחת שאני מדבר איתה הם רוצים להוריד אותי מהשלטון!״ הוא נהם בעצבים
״אז..מה אני עושה הם יפגעו בניק וסטיב?״ שאלתי מפוחדת
הבטתי בסטיב מתכרבל ביד שלי וישן בשלווה ונסדק לי הלב
״כנראה אבל תבואו לפה אני מבקש״ הוא אמר והייתי מבולבלת ממש
״מה זה לבוא לאן?״ שאלתי ולא הבנתי את כוונותיו
״תגורו פה שבוע ותצאו מוגנים״ הוא אמר
״אני סיבכתי ואני אסדר״
״מה אני אמורה להגיד להם?״ שאלתי אותו ודמעה נפלה על פניי ומיהרתי לנגב אותה
״תגידי להם שזה הכנות לאירוע חשוב שאת צריכה להיות בו״
״אבל אין אירוע״ אמרתי
״אני יארגן אל תביאו בגדים אני אדאג לזה תסמסי לי את המידות של שלושתיכם בבקשה״
״טוב תודה מריאנו״ לחשתי והרגשתי חמימות בלב
״אין על מה קים״
ניתקתי והבטתי וסטיב
הוא פקח את העיניים וחייך אליי
״לא הלכת״ הוא אמר בקול צרוד מהשינה
״לא״ לחשתי לו בחיוך שדמעות יורדות מעיני
״אל תיבכי״ הוא אמר ומיהר להעיף את הדמעה שלי
״אל תדאג אלו דמעות אושר״ אמרתי לו ונישקתי לו את הלחי
״אוהב אותך קטנה״ הוא לחש בחיוך
״גם אני אותך אמא כוסית שלי״ אמרתי בצחוק והתחלנו לצחוק ואני עדיין בכיתי
מאושר
בכיתי מאושר
״דיי נסיכה שלי״ סטיב אמר והתקרב לחבק אותי
״אני לא אוהב שאת בוכה״ הוא לחש לאוזני והנהנתי מחזירה לו חיבוק
הוא משך אותי מאליו וחיבקתי אותו הוא המגן שלי
״תודה״ לחשתי לו
״על מה?״ הוא שאל
״עלייך על המגן שלי״ לחשתי והמשכתי לחבק אותו חזק
הפרק יחסית קצר סלחו לי אבל תהנו❤️
