קטעים שאני כותבת

עיניך הכחולות

אהבת אותי יותר מכולם.
ואני,אני הבטתי בך עמוק.
שתי העיניים הכחולות שלך שמספרות כל כך המון,איזה סיפור סודי ויפה כמוך .
הייתי מביטה בהם ושוכחת הכל את כל המחשבות והבעיות שלי.
אני לא יודעת לשחות.
אבל בים של עיניך שחיתי בלי מאמץ,
הגעתי לחופים רחוקים והפסקתי רק שקראת בשמי ,והבנתי ששוב בהיתי בעיניך הכחולות.

הלכתי הלוך ושוב בתוכם,מוצאת נחמה בעוד גוון של כחול אחד ,כאילו זה מים אחרי מדבר.
בכל יום הייתי באה אליך ונכנסת בדלת ,היית מתחיל לנשק ולחבק אותי ,והתנחמתי בזה כל כך בכל מגע קטן שלך.
אבל מה שבאמת רציתי זה היה את ההפסקה הזו אחרי ששפתינו נפגשות.
את מפגש עינינו החום שלי ,היבשה שמקבלת קצת מהים הכחול והעצום שלך.
עוד קצת להרוות את הכאב.
לאחות את השברים .
לתת עוד קצת מנוחה ליבשה שבעיניי,שהתייבשה מלא להביט בעיניך הכחולות.